עודד ירון 07.03.08 | 12:28

הצנזורה וגורלה האכזר של כוס החורבות

מה יישאר ברשת אחרי שהכנסת תאשר את חוק סינון אתרים? עוד היבטים על חוק הצנזורה באינטרנט שעבר לאחרונה בקריאה ראשונה
Security | Internet

הכנסת החליטה שהיא חייבת להגן על נפשותיהם הרכות של ילדי ישראל מפני הסכנה האורבת להם באינטרנט. לא רק חברי הכנסת של ש"ס חושבים שזה מתפקידה של המדינה, אלא גם רבים מחברי קדימה וארבעה מחברי העבודה, שקיבלו את כללי השיח שהשליטה ש"ס, והצביעו בשבוע שעבר בקריאה ראשונה בעד חוק סינון אתרים. החוק המתממש של ח"כ אמנון כהן, בתמיכתו הפעילה של שר התקשורת אריאל אטיאס, נראה להם כמו הכלי הנכון במקום הנכון. אולי כי חופש הביטוי, נשמת אפה של הדמוקרטיה, מיטשטש אל מול המשוואה השקרית שש"ס החדירה לשיח הציבורי, ולפיה אינטרנט = פורנוגרפיה + פדופיליה.

לפני חודשים אחדים, באחת הפעמים שבהן עלתה הצעת החוק לכותרות, סיפר אברי גלעד בתוכנית "המלה האחרונה" בגל"צ, שבשני קליקים אפשר לעבור מכל פורטל ישראלי לכמויות אינסופיות של פורנוגרפיה מתועבת. הוא הגדיל לעשות וסיפר לאורי אורבך מה קרה כשקרוב משפחה שלו עשה עבודה על הציפור כוס. אוהו מה שאפשר למצוא בגוגל עם מלה כזאת, במיוחד אם לא יודעים ששמה המלא הוא כוס החורבות. מבלי משים הצליח גלעד להדגים עד כמה צנזורה באינטרנט נידונה לכישלון, מצד אחד, ועד כמה היא מסוכנת, מצד שני.

הלכתי אז בעקבותיו וחיפשתי את המלה הטעונה בגוגל. במקומות הראשונים היו תוצאות בתשלום של חברות הסלולר, שהתברר כי אינן בוחלות באמצעים ומבטיחות "אלפי תמונות שלא ראיתם". השבוע חזרתי על הניסוי הקטן וגיליתי בקישורים הממומנים אתרי סקס תוצרת כחול-לבן. התוצאה הבאה אחריהן הציעה אף היא שלל תמונות גניקולוגיות.

כל התועבה הזאת לא שכנה באתר פורנו מן המניין, אלא בפורום המתאכסן באתר חבר'ה הייד פארק, שמשמש גם אכסנייה ל"חדרי חרדים", הפורום החביב על הקהילה החרדית. וכך, אם הכנסת מתכוונת להציע כלי סינון הפועל לפי רשימות של אתרים אסורים (כפי שמציעות היום חלק מהספקיות), אולי יהיה צורך לסגור רבים מאתרי הפורומים, הרשתות החברתיות ואתרי שיתוף התמונות כמו פליקר, ובעצם כמעט כל דרך שבה אנשים מתקשרים זה עם זה באינטרנט. הרי בכל אחד מהם עשויות להסתנן מלה לא ראויה או תמונה לא מהוגנת.

השר אטיאס הבטיח בשעתו שיש תוכנות אמינות לחלוטין לסינון אתרים, עם תו תקן אירופי. אבל הבעיה היא שתוכנות כאלה נוטות לסנן יותר מהדרוש, לעתים עד רמת האבסורד. כך קרה, למשל, כאשר ארצות הברית סיפקה לגולשים איראנים כלי לגלישה אנונימית, וכדי שבקונגרס לא יאשימו אותם בעידוד פורנוגרפיה, הוסיפו האמריקאים גם תוכנת סינון. רפל רוהוזינסקי הקנדי, שחוקר דפוסי צנזורה באינטרנט בפרויקט Open Net Initiative, סיפר בזמנו ל"קפטן אינטרנט" שהתוכנה "גם סיננה כל אתר שבו הוזכרו ג'ורג' בוש (ערווה) ודיק (פין) צ'ייני במלות המפתח, וכן כל אתר של שגרירות אמריקאית בעולם מכיוון שהמלה שגרירות כוללת את שלוש האותיות ASS (תחת).

סביר להניח שהערך על הציפור ממשפחת הינשופיים יישמר בגוגל באחד העמודים האחוריים, בזכות המוניטין של אתרים כמו ויקיפדיה, שבהם יהיה אפשר עדיין לקרוא עליה. אבל חומרים חשובים ומועילים לא פחות כמו תוכנית החינוך המיני "Midwest Teen Sex Show", שפונה לבני נוער ומדברת בקלילות ובגובה העיניים על כל הנושאים הנוגעים למין, עלולה להיעלם מעל המסכים. ח"כ כהן אולי לא יצטער, אבל אני רוצה שבבוא העת יהיה לבתי מקור מידע זמין ודיסקרטי, שהיא תוכל ללמוד ממנו על אהבה ומין, ללא המבוכה הכרוכה בפנייה להורים או ליועצת בבית ספר.

כמו התוכנית המצוינת, גם טקסטים חשובים ומעמיקים יותר מכל מה שאפשר למצוא בעמוד הראשון של גוגל, אלה שאיתרע מזלם והם מסתתרים באתרים אזוטריים יחסית, נמצאים כעת בסכנת הכחדה כי העזו לעסוק בפרוטרוט בנושאים כמו מערכת הרבייה של כוס החורבות או כי השתרבבה אליהם מלה לא נאותה בתגובה פוגענית. הבעיה היא שבמקרים אלה כלל לא נדע שהכנסת נעלה אותם בפנינו, וגם אם נרצה כבר לא נדע מה לחפש.

גדי שמשון מתעמת בטלוויזיה עם השר אטיאס ומציג את ההטעיות של ש"ס.

קישורים לתיבות הדואר של נבחרי הציבור שהצביעו בעד החוק, בבלוג של יובל דרור.

גם בפייסבוק נפתחה קבוצה נגד חוק הצנזורה.