רוצים לסגור חלונות ולפתוח לינוקס?

האם זו תהיה שנת הפינגווין?

החודש שוחררה לרשת גירסה חדשה של מערכת ההפעלה אובונטו לינוקס. האם הבאז הגדול סביב הקוד הפתוח מוכן סוף סוף להוריד את מיקרוסופט ממקומה על כס מלכות מערכות ההפעלה?

05.05.08 | 10:59  פז וייסמן
Software

השבוע יצאה לרשת גירסה חדשה של מערכת ההפעלה אובונטו (Ubuntu) לינוקס 8.04 - ההפצה הפופולרית ביותר של מערכת לינוקס. השמועות והביקורות כרגיל מחמיאות, והשאלה הגדולה היא אם אחרי כל כך הרבה שנים של הכנות, השנה הקרובה הולכת להיות "שנת הפינגווין" - הרגע בו לינוקס ואופן אופיס יהפכו לאלטרנטיווה ראויה לחלונות ואופיס של מיקרוסופט.

לינוקס מגיעה במגוון רחב מאוד של הפצות. נוסף על אובונטו, יש גם את מנדריבה (Mandriva), פדורה (Fedora), קנופיקס (Knoppix) ועוד. ההבדל העיקרי בין ההפצות הוא סט התוכנות המגיע עם כל הפצה. תוכנות אלה קובעות את ייעודה של המערכת ומכריעות אם תשמש להפעלת שרתים או מחשבים אישיים.

בחרנו לבדוק שתי הפצות של לינוקס: אובונטו ומנדריבה, המיועדות לשימוש על גבי מחשבים אישיים נייחים וניידים, ממש בדומה למערכת חלונות.

אובונטו החדשה

בדומה לגירסאות הקודמות של אובונטו, הגירסה הנוכחית, שקיבלה את שם הקוד Hardy Heron, והפצות נוספות כמו מנדריבה, ניתנות להפעלה ישירה מתוך דיסק ההתקנה ללא כל צורך בהתקנה בכונן הקשיח.

לאחר הכנסת דיסק ההתקנה הפעלתי מחדש את המחשב, ומערכת לינוקס החלה להיטען. תוך שתי דקות עלה שולחן העבודה החום, המאפיין את אובונטו. בשונה ממערכת חלונות, תפריט "התחל" כאן שונה. התוכנות נמצאות כולן בתפריט Applications, וההגדרות נמצאות במקום אחר. סידור הכלים והתפריטים אינו מסובך, אולם צריך היה להתרגל מחדש, שכן לינוקס אינה חלונות. אך שלב ההתרגלות קצר: תוך כמה דקות כבר ידעתי היכן נמצאים כל התפריטים, והתרגלתי לכך שהמקש עם הלוגו של חלונות לא מתפקד.

לאחר סריקה של התוכנות המצורפות לאובונטו, גיליתי כי מדובר במערכת הפעלה מאובזרת למדי הכוללת, בין השאר, תוכנת אופן אופיס, כלי לצריבת דיסקים (Brasero), תוכנה לעריכה גרפית (GIMP), נגן מוסיקה וסרטים, דפדפן פיירפוקס, תוכנה לניהול יומן ודואר אלקטרוני (Evolution).

מיד לאחר הפעלת הדיסק יכולתי לגלוש באינטרנט בתוכנת פיירפוקס, לשלוח הודעות דואר אלקטרוני הישר מתוכנת האבולושן (התחליף לאאוטלוק של חלונות) ולערוך תמונות בגימפ. בשלב זה הייתי מרוצה שכן למדי, שכן מערכת ההפעלה הפעילה את עצמה ללא כל תקלות.

הבעיות החלו כשרציתי להתחיל לעבוד, לכתוב טקסטים בעברית, לפתוח קבצים של וורד באופן אופיס וקבצי אופן אופיס בוורד. פתיחת קבצי הוורד היתה קלוקלת ולוותה בבעיות של מספור בקבצים ובעיות רבות נוספות הקשורות לעיצוב העמוד. גם פתיחת מצגות שנוצרו בפאוארפוינט של מיקרוסופט הציבה לא מעט קשיים.

לאחר קשיים בביצוע פעולות בסיסיות אלה הגעתי למסקנה שעל אף שאופן אופיס מציג את כל השירותים שהאופיס של מיקרוסופט מציע - עריכת טקסט, עבודה עם גליונות אלקטרוניים ויצירת מצגות - אין תחליף לאופיס של מיקרוסופט מסיבה פשוטה אחת: אנשים שמרבים לעבודים עם מסמכים שקיבלו ושלא נוצרו במחשב שלהם ובאותה מערכת ההפעלה יתקשו מאוד לעבוד בסביבת לינוקס.

מנדריבה

הפעלת מנדריבה (גירסת אביב 2008 המעודכנת) מאוד פשוטה. בדומה לאובונטו, בתוך שתי דקות המערכת כבר פעלה כשורה מתוך התקליטור, וכל שנאלצתי לעשות הוא לבחור את השפה של מערכת ההפעלה. ממשק המשתמש של מנדריבה לא תומך בעברית, לכן בחרתי באנגלית, אך עם פרישת מקשים בעברית (Keyboard Layout). ממשק המשתמש של מדנריבה הוא מסוג KDE, המזכיר מאוד את הממשק של מערכת חלונות XP, כך שיכולתי להתמצא די מהר ובקלות. בדומה לאובונטו, מדנריבה מגיעה עם שלל תוכנות - החל בניהול אנשי קשר ושליחת הודעות דואר אלקטרוני ועד אופיס ועריכה גרפית.

גם במנדריבה הכתיבה בעברית הציבה בעיות, כמו גם העבודה עם קובצי אופיס. התקשיתי מאוד לעבוד שכן התמיכה בעברית של מנדריבה טובה פחות משל אובונטו. למרות בעיות השפה, בלינוקס יש סוכריה: במנדריבה (וגם באובונטו) זוהי מערכת האפקטים התלת מימדיים והמסכים המרובים. דמיינו לכם שלמחשב שלכם מחוברים ארבעה מסכים, כך שעל כל מסך תוכלו לראות חלון של תוכנה אחרת, במקום בכל פעם לסגור ולפתוח חלונות.

מלבד סוכריית מסכי העבודה המרובים יש גם את תוכנת Compiz Fusion, האחראית על אפקטים תלת מימדיים. בכל פעם שתגררו חלונות עם העכבר, תציג התוכנה אפקטים יפים בהם החלון יימתח ויתנהג כמו ג'לי. כשתעברו ממסך עבודה אחד לאחר יצוץ אפקט של קוביה שמסתובבת, כשתזיזו את העכבר לפינה השמאלית העליונה (במנדריבה) תוכלו לראות תצוגה של כל החלונות הפעילים ולבחור את הרצוי לכם. אפקטים אלה מצליחים להעניק לעבודה הסטנדרטית והמשעממת משהו יופי שובר שיגרה.

למי זה כדאי?

בשורה התחתונה, למרות שלינוקס נראית טוב, עובדת מהר ואפילו מגיעה עם אפקטים תלת מימדיים, נראה כי המערכת סובלת מבעיות שמשתמשים ישראלים יתקשו לקבל. אף שניתן לגלוש בנוחות באתרים ישראליים עם דפדפן פיירפוקס, התמיכה בעברית לא מספקת, שכן קיימות בעיות בעבודה עם קבצים שאינם מסוג אופן אופיס (odt). אף שחלק מעבודתי עשיתי על גבי אובונטו ומנדריבה, נאלצתי לבסוף לחזור לחלונות ולאופיס של מיקרוסופט כדי לפתוח מצגות ששלחו לי. כנראה ש-90% מבעלי המחשבים שעדיין בוחרים באופיס של ענקית התוכנה מיקרוסופט לא טועים.

בסופו של דבר נראה כי לינוקס טובה לתחנות עבודה שייעודן הוא ביצוע מטלות כמו גלישה באינטרנט, שליחת ובדיקת דואר אלקטרוני ועריכה מזדמנת של קובצי אופיס. אנשים התלויים בעבודה משרדית עם מסמכים יתקשו מאוד להסתפק באופן אופיס. מצד שני, כדאי להתנסות בלינוקס, שכן היא יכולה להוות תחליף ראוי לחלונות, והכי חשוב - היא בחינם.

ניתן להוריד גירסאות מלאות של אובונטו לינוקס מאתר אובונטו ושל מנדריבה מאתר מנדריבה. הקובץ שתורידו הוא תמונת ראי של תקליטור ההפעלה (Image), אותה תצטרכו לצרוב על גבי דיסק ריק בעזרת תוכנת צריבה דוגמת Infra Recorder או Nero.

מה זה תוכנת קוד פתוח?

לינוקס היא אחת ממערכות ההפעלה המתחרות על שולחן העבודה שלכם. היא מוגדרת תוכנה פתוחה (Open Source) מכיוון שקוד המקור שלה (חומר הגלם הנכתב בידי מתכנתים ומשמש ליצירת התוכנה המוגמרת) פתוח לעריכה בידי כל מתכנת שחפץ בכך.

לינוקס מתעדכנת כל הזמן בידי קבוצות וארגונים המשפרים אותה. אפשר לדמות אותה לתוכנה הנוצרת בידי הציבור. קיים מגוון רחב של תוכנות קוד פתוח, חלקן מוכרות יותר לציבור, כמו אופן אופיס והדפדפן פיירפוקס. הרווח לחברות ממכירה של מוצרי קוד פתוח אינו טמון במכירת התוכנה אלא במתן שירות מסביב לתוכנה ובמכירת תוכנות עזר נלוות. בניגוד לחברות קוד פתוח, חברת תוכנה מסחרית רגילה לא תחשוף את קוד המקור של התוכנה שלה (כל הקוד), שכן החברה מוכרת תוכנה ולא שירותים.

האם לינוקס מוכנה להחליף את חלונות?

שאלנו כמה מומחים בתחום אם לינוקס עשויה להתחיל לנגוס בשוק של ענקית התוכנה מיקרוסופט:

שחר שמש, פעיל קוד פתוח וחבר בוועד המנהל של עמותת "המקור" המקדמת שימוש בתוכנה חופשית, חושב שלינוקס יכולה לספק את כל השירותים שחלונות מציעה, אך מדגיש כי "לינוקס אינה חלונות ואופן אופיס זה לא מיקרוסופט אופיס - מה שיוצר בעיה של תאימות בין תוכנות ההפעלה". עם זאת, שמש סבור כי "זה רק עניין של זמן עד שסוגיית התאימות תיפתר".

אלכס מרגולין, איש תמיכה טכנית למערכת לינוקס, מצביע על בעיות השפה: "לדעתי לינוקס לא יכולה לשמש כאלטרנטיווה למשתמש הישראלי. אף שאפשר לקרוא ולכתוב בעברית, יש די הרבה תקלות. באופן כללי, לינוקס עובדת טוב יותר עבור משתמשים בשפה האנגלית". בעיה נוספת, לדעת מרגולין, היא החוסר במומחים לתוכנה שיוכלו לפתור תקלות. "לרוב כשיש בעיה, ואפילו קטנה, צריך לדעת לתכנת, משום שבניגוד לחלונות, אין בנמצא אשפי לינוקס המומחים למערכת", אומר מרגולין. "התחזוקה יכולה להיעשות רק על ידי אנשים מקצועיים. לכן, לדעתי עסק קטן או משתמש ביתי לא צריכים להתקרב לזה".

טל מורן, דוקטורנט למדעי המחשב, סבור כי חוסר התאימות אינו מהווה בעיה בעבודה עם וורד, אך מנסיונו "עבודה עם מצגות, לעומת זאת, בעייתית מאוד, שכן פאוארפוינט טוב בהרבה מהכלי קיים באופן אופיס.

"אם העבודה המרכזית היא עיבוד תמלילים, אז צצה בעיה בתאימות", אומר מורן. עם זאת, הוא מציין כי מערכת ההפעלה של לינוקס פועלת במהירות רבה יותר מחלונות, וכי בהתחשב בכך שמערכת ההפעלה היא בחינם, לינוקס בכל זאת אטרקטיווית - מה גם שהתאימות עם חומרה בלינוקס הולכת ומשתפרת עם הזמן: "לאחרונה קניתי מחשב חדש והכל עובד, פרט לקורא טביעות האצבעות. חברות רבות כמו לנובו, HP ודל החליטו לתמוך בלינוקס, אך למרות זאת צריך לבדוק כל חומרה חדשה לוודא שהיא נתמכת בלינוקס".