קשה להניח שאתר האינטרנט של העיתון האמריקאי "ניו יורק פוסט" זכה למספר כניסות גדול כל כך של גולשים ישראלים כמו באמצע השבוע שעבר. בזמן שהעיתונים הישראליים התאמצו לספק לקוראיהם פיסות מידע, שלא הוגבלו על ידי צו איסור פרסום, יכלו הגולשים לקרוא כמעט את כל הפרטים על החקירה נגד ראש הממשלה ב"ניו יורק פוסט". אולם יש החוששים שבקרוב גם מקורות המידע האלה ייחסמו על ידי הרשויות.

מה שעשוי לאפשר בעתיד חסימה כזו הוא חוק סינון אתרי אינטרנט, שעבר בפברואר בכנסת בקריאה ראשונה. עורך הדין והבלוגר יהונתן קלינגר פירסם בשבוע שעבר פוסט המזהיר מפגיעה חמורה בדמוקרטיה שעלולה להיגרם עקב החוק. לטענתו, באמצעות מנגנוני חסימת האתרים שיפעילו ספקי האינטרנט הישראליים לצורך יישום החוק תוכל הממשלה להורות בעתיד גם על חסימה של אתרים מסוגים אחרים. "יכול מאוד להיות, בתוך כמה חודשים מהיום, ש'הניו יורק פוסט' (וכל אתר שנותן אליו לינק) ייחסם, והכל למען אותו צו איסור פרסום", כתב קלינגר.

הדיון על חוק סינון האתרים באינטרנט מסרב להירגע, אך ספק אם יש לו השפעה על מקבלי ההחלטות. שר התקשורת, אריאל אטיאס, לא בוחל באמצעים כדי להצדיק את החוק שיזם. כמיטב המסורת הדמגוגית, הוא כבר השווה את ההשחתה המוסרית שגורמת הרשת ל"חומרים כימיים או ביולוגיים מסוכנים", שלפגיעתם אנו מפקירים את "ילדינו הקטנים".

פורנו - לא רק ברשת

אטיאס הדגיש שוב ושוב שיש בידיו "נתונים מזעזעים" שמחייבים תשובה דחופה והולמת מצד המחוקק. הנתונים שהוא הסתמך עליהם לקוחים ממחקר שביצעו הפרופ' דפנה למיש מאוניברסיטת תל אביב והד"ר רבקה ריב"ק מאוניברסיטת חיפה. הם נאספו ב-2006 וחלקם התפרסמו בשנה שעברה ומיד נהפכו לקלף המרכזי בטיעוניהם של חסידי סינון אתרים. לפי טענותיו של השר, שפורסמו בין השאר באתר של ש"ס, המחקר מגלה כי "60% מילדי ישראל גולשים באתרים פורנוגרפיים ו-40% מילדי ישראל מסרו באינטרנט פרטים לאנשים זרים".

בקרוב עומדות למיש וריב"ק לפרסם את הנתונים המלאים בכתב העת "מגמות", ואלה מצביעים על תמונה קצת שונה מזו שהציג השר. "לחקיקה ששר התקשורת יזם אין קשר למציאות שמתוארת במחקר שלנו", מסבירה ריב"ק בתסכול. "הוא השתמש כל הזמן בנתון אחד, שלפיו 60% מבני הנוער צופים בפורנו. זה נתון לא הגון. הוא הוציא אותו מהקשרו". נתונים רבים מהמחקר המקיף, שמבוסס על 532 ראיונות מפורטים עם ילדים ומתבגרים בני 9-18 ועם הוריהם, התפרסמו לאחרונה גם באתר של מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל אביב, שבחסותו נעשתה העבודה.

"מצאנו את עצמנו מצוטטות ומשרתות יוזמה שאנחנו מתנגדות לה מאוד", אומרת הפרופ' למיש. לדבריה, ממצאי המחקר דווקא תומכים במסקנה שסינון אתרי אינטרנט אינו יכול למנוע חשיפה לפורנוגרפיה, משום שלפי דיווחי המשתתפים, הרשת היא רק אחד המקורות שבהם הם משיגים חומר פורנוגרפי. 31% מהמשתתפים קיבלו תוכן מיני באמצעות תוכנות מסרים מיידיים ותמונות שנשלחו אליהם במייל. 46% מהנשאלים גם אמרו שצפו בפורנוגרפיה בטלוויזיה.

בלי פתרונות קסם

הממצא המשמעותי ביותר שממנו התעלמו יוזמי החוק וחסידיו הוא השוני הניכר בחשיפה לפורנוגרפיה בין ילדים בגילים שונים. לפי המחקר, 73% מתלמידי התיכון נחשפו לפורנוגרפיה באינטרנט, אבל רק 29% מתלמידי היסודי, ו-53% מתלמידי חטיבת הביניים. בנוסף, יש הבדל ניכר בין בנים לבנות: 53% מכלל הבנות נחשפו לפורנוגרפיה, לעומת 67% מכלל הבנים.

על פי ריב"ק ולמיש, המאסה המשמעותית של בני נוער שנחשפים לפורנו הם לא "ילדים וילדות רכים", אלא תלמידי תיכון על סף הבגרות. ריב"ק מציינת שלפי מחקרים נוספים, בנים רבים בגיל תיכון מחפשים פורנו באופן פעיל - באינטרנט ובאמצעים אחרים. ואכן, לפי המחקר, שיעור בני הנוער שנחשפו לפורנוגרפיה בטלוויזיה קרוב לזה של בני הנוער שנחשפו לתכנים מסוג זה באינטרנט.

"זה נכון - יש מתבגרים שמסתכלים בפורנו", אומרת ריב"ק. "אבל קודם כל, הם הסתכלו על פורנו גם קודם. ודבר שני, מדובר בעיקר על בנים, בשיעור שהולך ועולה עם הגיל. ככל שהם גדולים יותר הם צופים יותר". לדבריה, "זה לא שאנחנו שמחות שבנים צופים בפורנו. אבל אין שום סיבה להטיל חוקים שנועדו לכאורה ?להגן' על כלל האוכלוסייה. התוצאות מראות שבנים בתיכון הם קבוצה שפורנו מעסיק אותה יותר. מה שצריך לעשות זה לפעול בצורה חינוכית, ולא על ידי צנזורה. לחקיקה גורפת כזאת אין מקום במדינה דמוקרטית".

הפרופ' למיש: "החוק אינו אפקטיווי כי הוא לא מונע חלק ניכר מהחשיפה לפורנוגרפיה. אין ויכוח שפורנוגרפיה יותר נגישה באינטרנט, אבל זו היתממות לחשוב שלפני עידן האינטרנט ילדים לא נחשפו לפורנוגרפיה. במקום להשקיע בהקניית מיומנויות של צריכה ביקורתית בקרב ילדים ובני נוער, עוצמים עיניים מתוך מחשבה שהצליחו לחסום את האינטרנט. זאת התעלמות מהעולם שהילדים חיים בו: עולם שהכל בו פתוח, ואפשר לגשת לכל מקום. צריך לדעת להתמודד עם זה, ולא לחפש פתרונות קסם שפוגעים בזכויות אנוש אחרות".

אחד הממצאים המפתיעים שעולים מהמחקר נוגע להורים: 92% מתוכם אומרים שהם סומכים על כך שילדיהם משתמשים באופן נבון באינטרנט. עוד לפני שהצעת החוק נהגתה הפעילו רוב ההורים מגבלות ואיסורים שונים בבית: 78% אוסרים על ילדיהם למסור ברשת פרטים אישיים, ו-45% מגבילים את זמן הגלישה. לעומת זאת, רק 18% מפעילים תוכנת סינון אתרים. יתרה מכך: נראה שההורים חוששים יותר מהטלוויזיה מאשר מהאינטרנט. 81% מההורים סבורים שהטלוויזיה מחדירה התנהגויות וערכים שליליים, ורק 77% סבורים שהאינטרנט מחדיר ערכים כאלה.

"ההורים באמת סומכים על הילדים", אומרת ריב"ק, "זה כמעט מפתיע באיזו מידה יש אמון הדדי בין ההורים הישראלים לילדים שלהם". ולמיש מוסיפה: "המחקר שלנו כולל נתונים שסותרים את הטענות של חסידי החוק. אפשר לראות שחקיקה וצנזורה זה לא הדבר שההורים רוצים. הם מבקשים בעיקר מידע, לא חסימת אתרים".

משפט פומבי לחוק

"עדיין אפשר לעצור את חוק סינון האתרים", אומר רימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי. "לפני שהחוק עבר בקריאה טרומית, הרבה אנשים לא האמינו שהוא יעבור, ולכן לא השמיעו את קולם. עכשיו יש ציבור גדול יותר שמשתכנע שיש לחוק סיכוי לעבור, ואנשים מצטרפים לדיון הציבורי".

היום בשעה 18:00 יקיים איגוד האינטרנט "משפט פומבי" לחוק סינון אתרים במועצה לארץ ישראל יפה בתל אביב. לדברי לוי, המשפט יתמקד בשאלה אם החוק מסוגל לסייע בהגנה על ילדים. השופטים במשפט, שיארך כשעתיים, יהיו דליה דורנר, שופטת בית המשפט העליון בדימוס ונשיאת מועצת העיתונות; עו"ד עמיהוד בן-פורת והרב מתתיהו טננבאום. התובע יהיה עו"ד רון גזית והסניגור עו"ד אילן בומבך. בין עדי התביעה יהיו העיתונאית דנה ויס ופרופ' גוסטבו מש מאוניברסיטת חיפה, ובין עדי הסנגוריה ח"כ יצחק וקנין ועו"ד רחל דון-יחייא.

לדברי לוי, "לפי כל המחקרים שבידינו, החוק לא נוגע למקומות שבהם יש סכנה - צ'טים, מסרים מיידיים ורשתות חברתיות. בנוסף, לפי כל המחקרים מי שצריך להגן על הילדים ויכול להגן עליהם ביעילות זה קודם כל ההורים.

"הצעת החוק מצהירה שהיא נועדה להגן על קטינים, אבל היא לא עושה זאת", מוסיף לוי. "אנחנו סבורים שהחוק הזה עלול דווקא לסכן את הילדים, כי הוא ייצור אשליה אצל ההורים שהנושא מטופל וילדיהם מוגנים על ידי המדינה". לדבריו, "אני מאמין שדיון פתוח, שבו יוצגו כל ההיבטים של הצעת החוק, יביא כל מי שפועל בתום לב לאותן המסקנות שאליהן אנחנו מגיעים".

רוצים לקבל עידכונים מ-TheMarker IT ישירות למייל? לחצו כאן להרשמה לניוזלטר שלנו