עד כמה חזקה תעשיית ההון סיכון הישראלית?
דו"ח חדש: ישראל מדורגת שנייה בידידותיות ליזמים ומשקיעי היי-טק. עם זאת, בישראל לא יכולים לקפוא על השמרים ומדינות כגון צ'ילה וברזיל עשויות לגנוב את הבכורהIsraeli Hi-Tech and Startups | Career
![]() |
עד כמה חזקה תעשיית ההון סיכון הישראלית? כלל האצבע גורס שסיליקון ואדי, קרי ישראל, משמשת כמרכז הסטארט-אפים השלישי בגודלו בעולם לאחר עמק הסיליקון ואזור בוסטון. כעת מגיע דו"ח חדש, המתפרסם כאן ב-TheMarker באופן בלעדי, המספק גושפנקא לכוחו של ההון סיכון הישראלי. מדו"ח מיוחד שערך איגוד הון סיכון הלטיני (LAVCA) ויחידת המחקר של אקונומיסט עולה כי ישראל מדורגת שניה בדירוג שערכה מבחינת עד כמה המדינה ידידותית ליזמים ומשקיעי היי-טק. במקום הראשון מדורגת בריטניה עם ציון של 90 (מתוך 100) כש-0.82% מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) מושקע בהון סיכון וקרנות השקעה פרטיות (פרייבט אקוויטי).
ישראל מדורגת שנייה עם ציון של 82 כש-0.94% מהתמ"ג מושקע בהון סיכון וקרנות השקעה פרטיות. לאחר מכן מדורגות צ'ילה, ברזיל וספרד. הציון הכללי (שנע מ-1 עד 100) הורכב מפרמטרים שונים. בין היתר: עד כמה החוקים במדינה מקילים על התאגדות קרנות הון סיכון וקרנות השקעה פרטיות; מדיניות המס בנוגע להשקעות אלו; הגנה על בעלי מניות מיעוט; הגבלות המוטלות על משקיעים מוסדיים המבצעים השקעות הון סיכון וקרנות פרטיות; הגנה על קניין רוחני; רגולציה בתחום פשיטת רגל; גמישות השוק ביציאה לאקזיטים; רמת שחיתות ועוד.
ישראל זכתה לציונים מקסימליים בתחום של התאגדות קרנות הון סיכון וקרנות השקעה פרטיות; הגנה על בעלי מניות מיעוט; אפשרויות ליציאה לאקזיטים וקיומו של שוק משוכלל ומפותח; דרישות ופיקוח על תאגידים; ואיכות רמת ראיית חשבון בחברות. במה ישראל חלשה? בהגנה על קניין רוחני, ברגולציה בתחום פשיטת רגל ובמספר הסטארט-אפים שנוצרים מתוך כלל חברות שקיימות בשוק (אך בניגוד למקומות אחרים, עלות הקמתם זולה יותר).
בסך הכל הדו"ח מספק תמונת מצב מעניינת הנוגעת לישראל, אבל מה שיותר מעניין הוא הפירוט הנרחב שהוא מעניק למצב המדינות ביבשת דרום אמריקה. משקיעי הון סיכון רבים כלל לא רואים ביבשת זו אופציה להשקעה בחברות, והדו"ח מלמד שקיים פוטנציאל גדול במדינות כמו צ'ילה וברזיל ואחרות. הדו"ח הנוכחי הוא עוד עדות לגלובליצזיה של ההון סיכון. בעבר גם ישראל נחשבה למקום מוקצה שבו לא עושים עסקאות הון סיכון, ומאז פרויקט יוזמה שנולד ב-93' לקח למשקיעים האמריקאיים לא מעט זמן בכדי להשתכנע ברמת ההיי-טק הגבוהה שקיימת בישראל, ובהתאם ביכולת שלהם להשיג תשואות טובות, אולי אפילו טובות יותר לעומת ההשקעות האמריקאיות.
כתוצאה מכך ישראל נהנית היום מזרם בלתי פוסק של משקיעים זרים המתעניינים בהיי-טק הישראלי. מדי שבוע נוחתים בישראל אנשי עסקים זרים המקיימים פגישות עם חברות טכנולוגיה מקומיות ומשקיעי הון סיכון מקומיים. בשנים האחרונות פתחו מספר קרנות הון סיכון אמריקאיות סניפים מקומיים (סקויה, בנצ'מרק וגריילוק). קרנות אמריקאיות אחרות מפעילות נציגים שמשקיעים מתוך הקרן האמריקאית (באטרי, לייטספיד, קיינן פרטנרס).
אולם לא לעולם חוסן. שי אגסי וינקי מרגלית הם שניים מהדמויות הבכירות בהיי-טק הישראלי שמזהירים מפני האיום מהמזרח. הכוונה היא שיותר השקעות ופרויקטים בתחום ההיי-טק יברחו למדינות כגון הון וסין. כעת מגיעה גם יבשת דרום אמריקה ודורשת את ליטרת הבשר שלה. הדו"ח הנוכחי הוא עוד הוכחה לכך שישראל כבר מזמן לא יכולה לקפוא על שמריה ולנוח על מי נוחות בכל הנוגע למעמדה כתעשיית היי-טק מובילה בעידן שהוא כל כך גלובלי.
| מדינה | ציון (מ-10 עד 100) | שינוי משנת 2007 | אחוז השקעות הון סיכון והשקעות פרטיות מהתמ"ג | דירוג |
| בריטניה | 90 | - | 0.82% | 1 |
| ישראל | 82 | - | 0.94% | 2 |
| צ'ילה | 78 | 4 | 0.13% | 3 |
| ברזיל | 75 | 10 | 0.14% | 4 |
| ספרד | 74 | 1 | 0.32% |
רוצים לקבל עידכונים מ-TheMarker IT ישירות למייל? לחצו כאן להרשמה לניוזלטר שלנו
בכל ערב TheMarker IT מגיש לכם את מדור מנה עסקIT הסוקר את העסקות, ההטמעות, החוזים, וההשקות שעשו את היום