יוסי ורדי 04.06.08 | 16:53

בזכות הפתיחות

אלו הן התובנות על עולם ההיי-טק כפי שסיפר היזם יוסי ורדי במסגרת יום עיון על חשיבות הארכיטקטורה הפתוחה שנערך באוניברסיטה הפתוחה
Career | Israeli Hi-Tech and Startups | Software

מה קורה כאשר לוקחים כלים פתוחים של ארכיטקטורת האינטרנט ומרכיבים אותם על בסיס הידע הרחב, כפי שמספקים גופים כמו MIT והאוניברסיטה הפתוחה? אנו רואים אולי התחלה של שיטה חדשה של בניית מאגרי הידע האנושי. עד היום הידע הופק כמסמך עם בעלים, תוך קביעת יעדו ואופן הפצתו, כללי ציטוט, איסור להעתיק - והנה באים בעלי הידע ואומרים: אנחנו משנים את הכללים. עדיין אנחנו שומרים על קונבנציה, אך כזו שהנה ליברלית ונדיבה מאוד מבחינת בעל הזכויות: יש לתת קרדיט לספק הידע ואין לעשות במידע שימוש מסחרי. ניתן להשתמש במידע רק אם מעבירים אותו הלאה באותה צורה נדיבה.

לפני 12 שנה מצאתי עצמי משקיע במוצר אינטרנטי שנקרא כמה חודשים לאחר מכן ICQ. לא ידעתי במה אני משקיע, מפני שהיזמים, בהם בני הבכור, אמרו לי שזה סודי ואסור לספר. לפני 10 שנים מכרנו את ICQ כאשר היו שני מיליון משתמשים בתוכנה, ומאז, כל יום במשך עשר שנים הורידו אותה כ- 80,000 איש ביום מהרשת. שלוש שנים ניסיתי לאתר מה גורם לחוויית משתמש כזאת המושכת אנשים כה רבים. אחרי שקניתי 200 ספרים וסיכמתי אותם במצגת של 400 שקפים, הגעתי לתובנה שכמות ההבנה של אדם כפול מספר השקפים, הנה גודל קבוע. ככל שמבינים פחות בנושא, כך צריך יותר שקפים.

אחרי שלוש שנים הגעתי למספר מסקנות:

• יצירת חוויה הנה יותר אמנות מאשר הנדסה - הנדסה היא המצע שעליו האמן מציג את הכישרון שלו - בדיוק כמו מתכת או אבן לפסל. הכישרון בא לביטוי ביצירת מוצר שמושך את לב המשתמש - המרכיב האמנותי. צריך גאונים - איך מוצאים אותם זה כבר סיפור אחר.

• אנשים אוהבים לחלוק ולשתף פעולה - זהו צורך אנושי שלפעמים אנשים לא חושבים עליו. לשתף פעולה זה לא דבר פשוט. עד לאחרונה ניתן היה לעשות זאת בעיקר אם הייתה אחדות של זמן ומקום. עם האינטרנט נוצרה תופעה כלל עולמית של יכולת שיתוף פעולה על פני מרחק וזמן באמצעות כלים שנבנו על גבי האינטרנט - כמו ICQ (עד היום 400 מיליון הורדות). מה הקסם של ICQ? זהו מכשיר שמאפשר לאנשים לשתף פעולה במהירות וביעילות וכמו כן להרגיש שאינם בודדים באינטרנט.

• כאשר לוקחים את הרצון לחלוק, הרצון לשתף פעולה, ואת ארגז הכלים של האינטרנט - קורים דברים נפלאים, אבל צריך לשם כך ארכיטקטורה פתוחה. מהי הפתיחות האינטרנטית? המשמעות הנה שאני מעמיד את המוצר שלי: תוכנה, אפליקציה, מאגר ידע, סרטים - כלומר הנכסים שלי, לרשות אנשים אחרים. אני יוצר להם כלי התחברות - ממשק טכנולוגיה וכללי משחק כדי להתממשק לנכסים הדיגיטליים שלי, ולהתחבר באופן שאינו דורש ניהול מו"מ. ניתן להתחבר, ולהוסיף שכבה נוספת של נכסים מלמעלה.

ארכיטקטורה זו עשתה מהפכות שלמות לא רק בניהול ידע, אלא בכל ניהול חיינו האינטרנטיים. דוגמא לכך היא שחרור ה- API (ממשק התיכנות) של ICQ, כבר בסוף שנות התשעים, אשר אפשר תוך שנה לפתח מאות אפליקציות סביב ICQ. גם ההצלחה של ויקיפדיה מבוססת על הארכיטקטורה הפתוחה.

כל מי שעובד באינטרנט גילה שמערכת פתוחה נותנת הטבה גדולה יותר מאשר מערכת סגורה.

ועתה מגיע "פאר" - המיזם הנחשוני של האוניברסיטה הפתוחה לפתיחת אוצרות הרוח שלה ברשת האינטרנט. האוניברסיטה הפתוחה הבינה לפני כולם שהיא צריכה לשחרר את נכסי הידע שלה, כי מי שלא יעשה זאת יישאר במערכת החינוך של המאה ה- 20, ולא יתקדם למערכת החינוך של המאה ה- 21. בזכות פתיחת נכסי הידע שלה, האוניברסיטה הפתוחה תהיה הכוח המניע בנקודת המפנה של התפתחות הידע בישראל.

יוסי ורדי אמר הדברים במסגרת יום עיון על חשיבות הארכיטקטורה הפתוחה, במהלכו קיבל תואר עמית כבוד של האוניברסיטה הפתוחה.

עוד בנושא - יוסי ורדי: "ה-iPhone הוביל לגידול של פי חמישים בחיפוש באינטרנט דרך הסלולר"

רוצים לקבל עידכונים מ-TheMarker IT ישירות למייל? לחצו כאן להרשמה לניוזלטר שלנו

בכל ערב TheMarker IT מגיש לכם את מדור מנה עסקIT הסוקר את העסקות, ההטמעות, החוזים, וההשקות שעשו את היום