כישלון פרויקטי מחשוב גדולים עלה בחודשים האחרונים כמה פעמים לכותרות. הדוגמאות לכך הן רבות, למשל, העיכוב הממושך בפרויקט מרכב"ה במשרדי ממשלה, הפרויקט שנמשך כבר עשר שנים בבתי המשפט ושעלה למשלם המסים הישראלי כ-300 מיליון שקל והתביעה שהגישה חברת הביטוח הראל נגד ספקית שירותי המחשוב נס טכנולוגיות.

למעשה, כישלון פרויקטי מחשוב בישראל הוא עניין כה שכיח, שלעתים סיום מוצלח של פרויקט בזמן ובתקציב שנקבעו מלכתחילה נהפך לאירוע מיוחד בפני עצמו. בין אם מדובר במימוש לקוי, חריגה מתקציב או אי-עמידה בלוח הזמנים, מדובר לרוב בכישלון צפוי מראש. הפער בין ציפיות הלקוח לחברת המחשוב מתחיל כבר בשלב הראשוני של מכירת הפרויקט. ניתן לציין לפחות שלוש סיבות לתופעה זו, המאפיינת בעיקר את שוק המחשוב הארגוני בישראל.

ראשית, הקושי האוביקטיווי בביצוע הערכה ראשונית של היקף הפרויקט גורם פעמים רבות לתמחור חסר. בנוסף, ספקי המחשוב, קטנים כגדולים, נוטים לתת הערכות כספיות צנועות בשלב מכירת הפרויקט, ובשלבים מאוחרים יותר מתעוררות חריגות בתקציב, שהלקוח נדרש לפתע להשלים. בהקשר זה ניתן לציין את hp, שעידכנה את המחיר משמעותית כלפי מעלה במכרז השני שערכה ממשלת ישראל להנפקת תעודות זיהוי חכמות.

שנית, פרויקטים המתפרשים לאורך זמן מלווים בתופעה טבעית של חילופי מנהלים אצל הלקוח ובחברת המחשוב. חילופי הנהלה אצל הלקוח מתאפיינים במקרים רבים גם בשינוי סדר העדיפויות שנקבע מראש ויוצרים אילוצים חדשים ולא צפויים. גם לחילופי תפקידים אצל ספק השירות יש מן הסתם השפעה שלילית על קצב התקדמות הפרויקט והעמידה בלוח זמנים.

לכך יש להוסיף גורם שלישי, שבו נתקלים יותר ויותר בשנתיים האחרונות, והוא בחירה שגויה של מוצר או טכנולוגיה, שאינם תואמים את צורכי הלקוח. דוגמאות לכך ניתן למצוא בפרויקטים ממשלתיים ובפרויקטים במגזר הפרטי. מעבר לכך, קיימות סיבות פרוזאיות לכישלון פרויקטים: אי-זמינות בכוח אדם מקצועי ומנוסה או מחסור בהקצאתו, בחירה לא מוצלחת של הספק המפתח והמטמיע, היעדר תחושת מחויבות מצד הספק או הלקוח ברמה הפוגעת בהצלחת הפרויקט ושיתוף פעולה לקוי בין הספק ללקוח.

כדי למזער עד למינימום כשלים אלה, יש להגדיר מראש ולפני תחילת הפרויקט את צורכי הלקוח ולקבוע תקציב ולוח זמנים מפורטים, שאין לחרוג מהם. החלטת החשב הכללי באוצר לקבל ערבויות כספיות מחברות המבצעות פרויקטי מחשוב, ולהנהיג מנגנון קנסות לחברות שאינן עומדות במשימות ובלוח הזמנים שנקבע, הם צעדים בכיוון הנכון. וחשוב מכך, יש לקיים מערך בקרה יעיל וחלוקת משימות ברורה. מערך בקרה יעיל יאפשר איתור בעיות ופתרונן סמוך להיווצרותן, והוא יכול היה לפתור מראש קשיים לא מעטים שהתעוררו, למשל, במהלך פרויקטים בגופים פיננסיים, בבנקים ובחברות ביטוח.

ההתעלמות מהערכות זמן ותקציב לא מציאותיים וציפיות שאינן מעוגנות במציאות הטכנולוגית כבר עלו למשלם המסים הישראלי מיליארדי שקלים מיותרים, וכבר פגעו בגופים פיננסיים מובילים במשק. נראה כי שינוי כללי המשחק שהיו נהוגים עד כה בשוק המחשוב בישראל יטיב עם כולם.

הכותב הוא מנכ"ל חברת HMS