מיליון ילדים בישראל גדלים ללא מחשב
לפי נתוני הלמ"ס, ב-50% ממשקי הבית של שלושת העשירונים התחתונים אין מחשב - לעומת 20% ממשקי הבית של שלושת העשירונים העליוניםIsraeli High Tech | Hardware | CIO
![]() | ![]() |
|

באחרונה התפרסם מחקר של הפורום הכלכלי העולמי, לפיו ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בחישוב של מחשבים לנפש, עם שבעה מחשבים לכל 100 נפשות.
כבכל סטטיסטיקה, גם במקרה זה הממוצע אינו מלמד רבות על המציאות. לפי נתוני הלמ"ס, ב-50% ממשקי הבית של שלושת העשירונים התחתונים אין מחשב, ול-70% אין חיבור לאינטרנט. לעומת זאת, בשלושת העשירונים העליונים ל-20% ממשקי הבית אין מחשב, ול-25% אין חיבור לאינטרנט. זה אומר שבשלושת העשירונים התחתונים יש 300 אלף משקי בית שבהם ליותר ממיליון ילדים אין מחשב בבית. חלק גדול ממשפחות אלה נמנות על עולי אתיופיה, חרדים ובני מיעוטים.
אין מחלוקת על כך שמי שאינו יודע להשתמש במחשב במאה הנוכחית, משול הדבר לאנאלפביתיות של המאה הקודמת. ולכן, למיליון ילדים בישראל מתפתחת בעיה של "פער דיגיטלי" שתחריף עם השנים, מה שיהפוך אותם ל"אנאלפביתים" של העשור הבא. חלק מפתרון הבעיה הוא מחשוב כיתות בבתי הספר. לדאבוננו, בבתי ספר רבים מוקצות בממוצע רק כשעתיים שבועיות לתלמיד בכיתת מחשבים, מה שתורם רק במעט לצמצום הפער. מציאות זו מדגישה את הצורך בפעילות לצמצום הפער הדיגיטלי מחוץ לבתי הספר. ניתן לעשות זאת בשתי דרכים שונות ומשלימות. האחת - התקנת מחשבים במרכזים חברתיים, והשנייה - התקנת מחשבים אישיים בבתי ילדים. ההבדל המהותי בין הגישות הוא שמחשב המותקן במרכז קהילתי משרת רק חלק מהילדים, והשימוש במחשב מצומצם ליישומים שהותקנו בו מראש. היתרון הוא שכך ניתן להגיע למספר רב של ילדים, ולתת בכך מנה נוספת של נגישות למחשב.
מחשב המותקן בבית הילד זמין לשימוש ככל שנזקקים לו, זמין לכל בני המשפחה ומקנה למשתמש בו מיומנויות של טיפול עצמי במחשב. למחשב בבית יש גם תפקיד חברתי כמלכד את המשפחה, ואם זהו מחשב חדיש המצויד בתוכנות חדשות, הוא גם מהווה מקור לגאווה במשפחות מעוטות יכולת, שלא זכו מעולם לראות מוצר חדיש בבתיהן. דהיינו, פעולת "הזריעה" עם מתן המחשב הראשון מביאה תוצאות.
מפעילות של 13 שנה בפרויקט "מחשב לכל ילד", למדנו ש-90% מהמשפחות שקיבלו מאתנו מחשב וחיבור לאינטרנט, רוכשות מכספן מחשב חדש כשהוא מתיישן, ומחדשות את המנוי לאינטרנט כאשר השירות שלנו מסתיים. כלומר, חלוקת מחשבים למשפחות שלא רכשו מחשב מכספן גורמת לכך שלאחר שבני הבית נחשפים לשימוש בו הם אינם יכולים בלעדיו, ובעקבות כך משנים את סדרי העדיפויות ומשקיעים ברכישה של מחשב חדש. לנו, קבוצת אנשי עסקים שהקימה את הפרויקט, היה ברור כבר אז שללא טיפול בפער הדיגיטלי, יגרום פער זה לפצצה חברתית.
בעיית הפער הדיגיטלי ניתנת לפתרון קל יותר מאשר בעיות אחרות. מחיר המחשבים יורד משנה לשנה, ויותר משפחות יכולות להרשות לעצמן לרכוש אותם, כך שחלוקה מהירה ומסיווית של 100 אלף מחשבים למשפחות מעוטות יכולת יכולה לצמצם את ממדי הבעיה למינימום - ולהבטיח שלא יהיו בישראל ילדים הסובלים מאנאלפביתיות דיגיטלית.
הכותב הינו יו"ר פרויקט "מחשב לכל ילד" ויו"ר מיקרוסופט ישראל לשעבר
עשרת הגדולים
| שימושים: דף הבית | RSS | אודות האתר | פרסום באתר | תקנון האתר | ||
| TheMarker: העמוד הראשון | הייטק | שוק ההון | וול סטריט | בעולם | קריירה | פרסום ומדיה | צרכנות | נדל"ן | משפט | רכב | המדריך למשקיע | ||
| Cafe: ראשי | העמוד שלי | אנשים | קהילות | בלוגים | תמונות | וידאו | קהילת תמיכה | ||
| עכבר העיר: עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות | ||
| לוח העיר: דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | קח תן | ||
האתר פותח ע"י![]() |