 |  |
|
עשה זאת בעצמך: כך תבנו מחשב אישי מרכיבים ישנים
עם קצת יצירתיות והשקעה, גם המחשב הביתי שלכם יוכל להראות כך | צלם: Flickr
זרוקים אצלכם במחסן מלא חלקי מחשב ישנים, למה שלא תרכיבו מהם מחשב חדש? המדריך הבא יסביר לכם בדיוק איך עושים זאת - ובסיומו תרוויחו מחשב רזרבי בעלות כמעט אפסית
03.08.08 | 13:55Hardware
| לוח-אם | מעבד וזיכרון | כרטיס גרפי וכרטיס טלוויזיה | דיסק קשיח | כונן אופטי | מארז | ספק כוח | מסך | מערכת הפעלה | מרכיבים את המערכת |
מאת ביל או'בריאן
סערה טרופית בלתי צפויה גרמה לפני כמה שבועות לסדרה של הפסקות חשמל, ואף הציפה באופן חמור את המרתף שלי. התוצאה המיידית הייתה שאחד המחשבים שלי, כמו גם המחשב של השכן, קיפחו את חייהם הדיגיטליים. למרבה המזל, היו לי שני מחשבים רזרביים - אחד עבורי ואחד עבור השכן. קניתי כמה מערכות אל-פסק וחזרתי מיד לעבודה סדירה. אבל כעת לא היה ברשותי שום מחשב רזרבי - וזה מצב לא מתקבל על הדעת עבור חנון מדופלם כמוני.
הבעיה הייתה שלאחר רכישת מערכות האל-פסק ותיקון המרתף המוצף, לא נותר לי כסף פנוי. אבל היו לי חלקים רבים. לאחר כמעט 30 שנה של התעסקות עם מחשבים, אספתי המון דברים: לוחות אם, צגים, מודמים, מעבדים, זיכרונות, כרטיסים גרפיים, כרטיסי טלוויזיה, כוננים (CD, DVD, ודיסקים קשיחים - חיצוניים ופנימיים), מארזים, מקלדות ועכברים.
צעד אחר צעד
נכון, חלק מאוסף הרכיבים שלי (שאוכסן במרתף) נהרס כליל באותה הצפה. אבל הייתי בטוח שיש בידי עדיין מספיק חלקים על מנת להרכיב לפחות מחשב שלם אחד. מסתבר שצדקתי. להלן תיעוד מפורט שלב אחד שלב של האופן בו הרכבתי מחשב חדש מחלקים ישנים, ובעלות מינימלית.
גילוי נאות אחד לפני שמתחילים: לוחות האם שלי הם בדרך כלל מתוצרת אסוס (Asus), הזיכרון שלי מבית היוצר של Crucial Technology, והמארזים וספקי הכוח שלי לרוב מתוצרת Antec, כך שתראו את השמות הללו חוזרים לא מעט. אפשר להתווכח האם אלו אכן החברות הטובות ביותר, אבל מניסיוני האישי, המוצרים שלהן גורמים הכי פחות בעיות.
לבחור את החלקים
למרות שהמטרה הייתה לבנות מחשב רזרבי, רציתי שהוא יהיה מחשב טוב. לא רציתי להתנפל על קופסת הרכיבים הראשונה שנקרתה בדרכי - רציתי לסיים את התהליך עם מחשב שאולי אינו בחזית הטכנולוגיה, אבל שניתן יהיה לעשות בו שימוש בלי לחוש מבוכה.
לוח-אם הוא ללא ספק הרכיב החשוב ביותר כאשר בונים מחשב. מי שרק מחפש את הסיפוק של להגיד שהוא הרכיב מחשב בעצמו, יכול כמובן להשתמש בלוח-אם גרוע, אבל בסופו של דבר התוצאה תהיה מכונה חסרת ערך.
מתוך ארבעת לוחות-האם שהיו בידי, שניים היו ישנים מדי, ואילו אחד נוסף - Asus M3A78-EMH חדש יחסית אותו רכשתי בחודש מאי, אני מייעד לשימוש במערכת מולטימדיה ביתית. הרביעי, Asus P5N-E SLI, נראה כמו האופציה הטובה ביותר. מדובר על לוח-אם בתצורת ATX (תצורה חדשה של לוח אם שפותחה על ידי אינטל) שנמצא ברשותי כשנה. הוא היה חלק ממחשב ישן שיצא מכלל שימוש לאחר שהדיסק הקשיח שלו קרס.
(אגב, אם לא שמרתם את תקליטור ההתקנה המקורי של לוח-האם בו בחרתם, זה הזמן להיכנס לאתר האינטרנט של היצרן ולהוריד את מנהלי ההתקנים הדרושים עבור מערכת ההפעלה שלכם).
לוח אם P5N-E SLI | צלם: IDG
לאחר שבחרתי ב-P5N-E SLI, ידעתי שאזדקק למעבד של אינטל וזיכרון מתאים. למרבה המזל, זו לא הייתה בעיה. כאשר הוצאתי את לוח-האם מהמחשב (לאחר קריסת הדיסק הקשיח), השארתי עליו את המעבד והזיכרון (מעבד Core 2 Duo E6700 וזיכרון 2 ג'יגה-בייט Crucial DDR PC-4200). זה פתר לי באופן מיידי את בעיית שני הרכיבים המרכזיים הללו, ונתן לי בסיס יציב להמשך העבודה. הדבר היחידי שהיה חסר הוא מאוורר למעבד, אותו שלפתי מאחד הלוחות הישנים.
הכרטיס הגרפי שלכם יכול להגביל או להגביר את הביצועים הכלליים של המחשב. היו ברשותי כמה כרטיסים ישנים, כאשר הטוב שבהם הוא ה-Radeon X1600 Pro. בזמנו, הוא היה כרטיס בעל ביצועים טובים ומחיר סביר. בסטנדרטים של היום מדובר על כרטיס גרפי ברמה בינונית-נמוכה, אבל שיכול עדיין לספק ביצועים מניחים את הדעת. הצלחתי גם למצוא כרטיס טלוויזיה Nvidia DualTV MCE ישן, שלמרות היותו אנלוגי, הטיונרים שלו טובים והוא בהחלט יכול לעשות את העבודה.
מימין: כרטיס הטלוויזיה Nvidia DualTV MCE והכרטיס הגרפי Radeon X1600 Pro | צלם: IDG
מסיבה כלשהי, מרבית הדיסקים הקשיחים הרזרביים שלי הם מסוג PATA (קיצור של Parallel ATA - תקן סטנדרטי לחיבור אמצעי אחסון). בכל פעם שהמקום על אחד הדיסקים שלי אוזל, אני מעביר את המידע לדיסק גדול וחדש יותר, ומאחסן את הדיסק הישן. כתוצאה מכך, יושב אצלי על המדף דיסק PATA מתוצרת Maxtor בנפח 500 ג'יגה-בייט המתאים באופן מושלם למערכת אותה אני מרכיב.
מימין: דיסק ה-500 GB Maxtor PATA והכונן האופטי Asus DRW-1814BL | צלם: IDG
היה ברשותי רק כונן אופטי אחד - ה-Asus DRW-1814BL. מדובר על כונן לא רע, אולם כיוון שהוא מתוצרת אסוס ועושה שימוש גם כן בתקן PATA, הוא יצטרך לחלוק את הכבל עם הדיסק הקשיח. עובדה זו, כפי שאני עתיד לגלות, עלולה להיות בעייתית - מעט מאוד מארזים בנויים לאחסן רכיבי 3.5 ו-5.25 אינץ' זה לצד זה באופן אפקטיבי.
כיוון שלוח-האם בו עשיתי שימוש היה בתצורת ATX, אף אחד ממארזי המיקרו-ATX שהיו ברשותי לא היוו אופציה רלוונטית. מארז ה-Antec P180 בו בחרתי הוא דגם מהשנה שעברה שהוחלף על ידי ה-Antec P182. ולמרות זאת, הוא בנוי היטב, כולל שלושה מאווררי 120 מ"מ (להם הוספתי עוד קודם מאוורר רביעי), והרבה מקום לכוננים.
מארז ה-Antec P180 בנוי באופן דומה למרבית המארזים: המקום לכונני ה-"5.25 נמצא למעלה, ואילו המקום לכונני ה-"3.5 נמצא הרחק למטה. תצורה זו גורמת לבעיה: רציתי למקם את הדיסק הקשיח (שגודלו "3.5) ככונן העיקרי ואת הכונן האופטי (שגודלו "5.25) ככונן משני.
היה מרווח של כ-7.5 ס"מ בין מפרץ ה-"5.25 הנמוך ביותר לבין מפרץ ה-"3.5 הגבוה ביותר. לעומת זאת, 11.5 ס"מ מפרידים בין שני המחברים על כבל PATA ממוצע. זה אולי נראה לכם מרחק מספיק על מנת לגשר על הפער, אבל הוא לא.
מדוע? כיוון שעל פי מבנה המארז, כונן ה-"3.5 יהפוך לכונן השני על הכבל, אחרי כונן ה-"5.25. ההיגיון הפשוט קובע שהכונן המהיר יותר (במקרה שלנו הדיסק הקשיח "3.5) צריך להיות ראשון. הייתי יכול כמובן לסובב את הכבל על מנת להפוך את סדר המחברים, אולם אז המרחק ביניהם יקטן כתוצאה מהסיבוב והם לא יוכלו עוד להגיע לכונן המתאים להם.
מתאם מיוחד (כזה המאפשר לכונן "3.5 להתחבר למפרץ בגודל "5.25) היה בגדר אפשרות, ואפילו היה לי אחד כזה במלאי, אבל אני תמיד מעדיף פתרונות יותר אלגנטיים. מצאתי באחת מקופסאות החלפים שלי מארז קירור מתוצרת Antec אשר עוטף למעשה את הדיסק הקשיח, מקרר אותו, ומאפשר לו להתחבר למפרץ בגודל "5.25.
מארז ה-Antec P180 | צלם: IDG
במקרים רבים, ספקי כוח הם מקור לדאגה. תמיד לימדו אותנו ללכת בגדול. אפילו כאשר, לפני כמה עשורים, הוכח שמחשב יכול לפעול באופן אמין בפחות מ-100 וואט, תמיד היו מומחים שגיחכו בבוז. כיום, עם מעבדים חזקים וכרטיסים גרפיים זוללי אנרגיה, זה כבר אינו המצב - אנחנו באמת צריכים הרבה כוח. אבל כמה?
לאחר בחינה של מלאי החלפים שלי, גיליתי כי אני יכול לבחור בין Phantom 350 בהספק 350 וואט, NeoPower 430 בהספק 430 וואט, ו-SmartPower SP-500 - כולם מתוצרת Antec.
במונחים של היום, המחשב אותו אני בונה אינו תובעני מבחינת אנרגיה: מעבד בינוני בחוזקו, כרטיס גרפי חלש יחסית, דיסק קשיח אחד, וכונן אופטי אחד. ספק ה-Phantom 350 יכול בקלות להתמודד עם משימה. מאידך, יש לי תוכניות להוסיף בעתיד הקרוב זוג כונני Cheetah SAS ובקר תואם, מה שיצריך כוח נוסף.
ה-NeoPower 430 יכול היה מן הסתם לעשות את העבודה, אבל החלטתי שה-500 וואט אותם מספק ה-SmartPower יהיו טובים יותר בטווח הארוך, במיוחד אם אחליט להוסיף צורב DVD וכונן SATA (קיצור של Serial ATA) אחד או שניים. והכי חשוב, כאשר אתם מתעסקים עם ספק כוח הממוקם בחלקו התחתון של המארז, ואין זה משנה אם הוא ישן או חדש, וודאו מעל לכל ספק שהכבלים מגיעים לכל המקומות אליהם הם צריכים להגיע. זה נכון במיוחד למחבר החשמל של המעבד, שבדרך כלל נמצא בחלק העליון של לוח-האם.
שלושת ספקי הכוח מתוצרת Antec | צלם: IDG
הייתם מאמינים שיש לי 4 מסכי LCD רזרביים בגדלים "15 עד "22? הם היו ארוזים ותחובים באחת הפינות של המוסך. המסכים היו Optiquest, Princeton, Samsung ו-SYS. ה-SYS היה מסך ה-LCD הראשון שאי פעם קניתי, עם רמקולים מובנים ופיקסל שרוף שהגיע כך מהמפעל. בסופו של דבר הלכתי על ה-"Optiquest Q22wb 22 מתוצרת ViewSonic.
מלפנים: מסך ה-Optiquest | צלם: IDG
הדחף הראשוני שלי היה להתקין Vista Home Premium על המחשב (ניתן לרכוש עותק בפחות מ-100 דולר). ויסטה איננה מפלצת החומרה שהתקשורת מתארת אותה. למעשה, לחובבי מדיה שמקליטים תכנים רבים מהטלוויזיה ועורכים אותם, זוהי ככל הנראה מערכת ההפעלה הטובה ביותר שפותחה עד היום על ידי מיקרוסופט. מצד שני, אני מנסה לבנות מחשב בלי להוציא כסף. לכן חפרתי ומצאתי עותק ישן של Windows XP Pro, ולמרות שחששתי מכל אותן שנים של הורדת עדכונים, החלטתי לתת לו צ'אנס.
ומה לגבי לינוקס, אתם שואלים? למרבה הצער עבור כל אותם אנשים שמנסים לחסוך כסף, בכל מה שקשור ללוחות-אם ישנים, ניתן למצוא אינספור מנהלי התקנים ל-XP, ואפילו לא מעט מנהלי התקנים לוויסטה, אבל מעט מאוד עבור לינוקס. למעשה, אסוס לא מזכירה אפילו מנהל התקנים אחד ללינוקס עבור ה-P5N-E SLI. אמרו לי שזו לא צריכה להיות בעיה כיוון שלינוקס תיקח פיקוד במקומות בהם מנהלי ההתקנים חסרים. למרבה הצער, בדיקה מהירה בכמה פורומים של לינוקס לא נתנה שום סיבה לאופטימיות, במיוחד לגבי פונקציונאליות הקשורה באודיו ורשתות תקשורת מקומיות. למרות זאת, הכנתי מבעוד מועד דיסקים של PCLinux 2007, Mandriva ואובונטו על מנת לנסות.
למעשה, מה שאני כותב כאן אינן הוראות שלב-אחר-שלב. אני יוצא מנקודת הנחה שאתם מכירים את הפעולות הבסיסיות - התקנת דיסק קשיח או חיבור של לוח-אם. מה שכן תוכלו למצוא כאן זה סדרה של טיפים ודגשים המבוססים על הניסיון שלי.
לפני שאתם מתחילים, זה תמיד רעיון טוב לוודא שיש בידכם את כל הכלים להם תזדקקו. למרבה המזל, אין צורך בכלים רבים על מנת להרכיב מחשב - ואם תגלו שאתם צריכים לרוץ לחנות ולהוציא כמה שקלים על כלי כזה או אחר, אתם יכולים להיות בטוחים כי זו השקעה נבונה כיוון שאין ספק שעוד תשתמשו בו בעתיד.
הפריטים הבאים יהיו ללא ספק שימושיים: מברג פיליפס (עדיף עם קצה מגנטי), חותך חוטי חשמל (קאטר), פחית ספריי של אוויר דחוס, אזיקוני פלסטיק, פנס קטן או מנורת שולחן, וזכוכית מגדלת.
אוקיי, יש לכם את החלקים, כלי העבודה ושעתיים של זמן חופשי? בואו ניגש לעבודה
1. הכנסת המארז - לאחר שהסרתם את הפנל הימני והשמאלי, הניחו את המארז במאוזן על שולחן העבודה והתחילו לפנות את שלל חוטי החשמל מהדרך. אל תדאגו כרגע היכן בדיוק אתם שמים אותם או כיצד הם מסודרים - פשוט הדביקו אותם לנקודה כלשהי במארז כך שלא יפריעו לעבודה.
2. לוח-האם - לוחות-אם מסוג ATX מגיעים בגדלים שונים. ה-P5N-E SLI למשל, מפאת רוחבו המצומצם יחסית, כולל שש נקודות חיבור במקום ה-9 הסטנדרטיות. החוצצים הכסופים (standoffs) אותם ניתן לראות מימין ללוח-האם לא באים במגע עם אף אחד מהרכיבים האלקטרוניים בצידו התחתון של הלוח, ולכן השארתי אותם במקומם. אם אתם מגלים שזה אינו המצב כאשר אתם מכניסים למקומו את לוח-האם שלכם, הסירו כל חוצץ מיותר שעלול לגרום לקצר חשמלי.
3. הרכבת הכוננים - גם אם הצלחתם להבין איך להסיר את לוחות המגן (faceplates) מחלקו הקדמי של המארז, אל תשמחו בטרם עת. מרבית המארזים הטובים כוללים לוח מגן נוסף ממתכת בחזית המארז. הם נמצאים שם על מנת להפחית הפרעות שמקורן בתדרי רדיו.
במקרה של ה-P180, לוחות מתכת אלה מוחזקים למקומם על ידי שתי לשוניות קטנות - אחת בכל צד. אין צורך בכוח רב על מנת לסובב את הלוחות הלוך ושוב עד שהן נשברות. ואל תדאגו אם הלוחות נופלים לתוך המארז, הם נוחתים בבסיס של מפרצי ה-"5.25, וניתן להוציא אותם בקלות מאוחר יותר.
4. החיווט העיקרי - לאחר שלוח-האם והכוננים נמצאים במקומם, הגיע הזמן למלאכת החיווט העיקרית. היא כוללת חיבור של כל הכבלים המחברים את היציאות הקדמיות (בדרך כלל USB, אודיו ו-FireWire) כמו גם את כפתורי הבקרה והנוריות (כפתור הכיבוי/הדלקה, כפתור האתחול, נורית ה-Power, הנורית המעידה על פעילות הדיסק, וכו'). חיבור של כבל הפנל הקדמי (הכבל הרחב והצבעוני בתמונה) מצריך בדיקה בספר הוראות השימוש של לוח-האם על מנת לראות אילו כבלים מתחברים לאילו פינים. אני בדרך כלל פשוט מדפיס את החלק הרלוונטי של הגרסה האלקטרונית של המדריך (שנמצאת על דיסק ההתקנה או באתר האינטרנט של היצרן). פנס טוב או מנורת שולחן קטנה הם הכרח בשלב זה כיוון שתצטרכו להכניס את ראשכם לתוך המארז ובכך תחסמו את מרבית האור הרגיל.
5. הרכבת ספק הכוח - זהו אחד השלבים הקשים ביותר בכל התהליך. ה-P180 כולל לא רק את הברגים הרגילים לקיבוע ספק הכוח לחלקו האחורי של המארז, אלא גם כלוב מתכת מיוחד עבור הספק. תחילה היה עלי להסיר את הכלוב ולהכניס לתוכו את ספק הכוח, ורק אז להחליק את השניים בחזרה למקומם באיטיות ובסבלנות תוך סידור חוטי החשמל כך שלא יפריעו למאוורר התחתון או לשאר הרכיבים.
6. חיבור הכבלים של הכוננים - אחד הדברים הטובים במארז ה-P180 הוא שיכולתי להסיר את שתי הדפנות של מפרצי ה-3.5 אינץ' בזמן ההרכבה. אם יש לכם שתי ידיים שמאליות כמוני, הסרה של הדופן העליונה יכולה לתת גישה נוחה יותר למחבר ה-IDE על מנת לחבר את כונני ה-PATA.
7. קושרים את הכול יחד - אנשים שפותחים את המחשב האישי שלהם מרבים להתלונן על האופן בו הכבלים סודרו על ידי היצרן. לעיתים קרובות זה פשוט נראה כמו בלגן אחד גדול. איכשהו, כאשר מצאתי את עצמי פתאום מצידו השני של המתרס, הדברים נראו קצת אחרת. בכל אופן, כפי שאתם יכולים לראות מהתמונה, לא מדובר על יצירת אומנות, אבל אני בהחלט מרוצה. כל הרכיבים נמצאים במקומם, שום דבר לא בולט החוצה מהמארז - בהחלט נראה טוב (בסטנדרטים ביתיים לפחות).
8. המחשב מתעורר לחיים! - לא משנה כמה אתם מומחים בהרכבת מחשבים, תמיד יש את אותו שבריר שנייה של פאניקה כאשר האצבע נשלחת לעבר כפתור ההפעלה. אתם מריצים במוח את כל הדברים שעשיתם נכון, את כל הדברים שאולי עשיתם לא נכון, ואת כל הדברים שאולי שכחתם. אבל הדרך היחידה לבדוק את המיומנות שלכם היא להפעיל את המערכת... וזה מה שעשיתי. קול אנחה רם מילא באופן מיידי את החדר. זה היה נוראי. הייתי נכנס לפאניקה אלמלא הבנתי מיד שמדובר על אחד מארבעת המאווררים. לקח לי כמה שניות לשייך את מקור הרעש למאוורר העליון - זה ששלפתי מאחד המארזים הישנים. הרעש הפסיק מעצמו בתוך כמה דקות, לאחר שהמסב של המאוורר הסיר מעצמו את הלכלוך ונכנס לקצב.
הערה קטנה על מערכת ההפעלה: מסתבר שתקליטור ה-Linux Live הפעיל את המערכת בצורה טובה, מה שאומר שלינוקס היא אופציה בת-קיימא אחרי הכול. אבל אני חובב חלונות ותיק, ולכן כנראה ש-PCLinux 2007 פשוט לא הרגיש לי נכון. לאובונטו היה ממשק גרפי טוב יותר, אך נראה שהיא עובדת לאט יותר. Mandriva הייתה הטובה ביותר מבין השלוש, אבל עדיין לא הצליחה לגרום לי הרגשת נוחות. אז בסופו של דבר חלונות הייתה מערכת ההפעלה שנבחרה להפעיל את המחשב.
סיכום
המערכת לא עלתה דבר, והורכבה מאוסף של חלקי חילוף ישנים שהיו מפוזרים בקופסאות בשני חדרים שונים ובמוסך. כמובן שאתם יכולים לצאת ולקנות את החלקים, אבל זה עלול להסתכם בלא מעט כסף. לאותם אנשים שיש להם את היכולת ואת הזמן לעשות את הדברים בעצמם, אין ספק ששמירה על מבחר עשיר של חלקים רזרביים היא האפשרות הזולה ביותר.
ובכל זאת, אילו הייתם קונים את הרכיבים...
ומה אם לא היו לכם את כל אותם חלקים רזרביים במרתף? במקרה כזה, בנייה של מערכת מהסוג שתיארנו לעיל עלולה להיות יקרה. אם כוללם את כל הרכיבים שהכנסנו למערכת תגיעו לסך כללי של 6,200 שקל - שורה תחתונה גבוהה יותר מהרבה מערכות מוכנות.
| שם הרכיב | מחיר בארץ* | מחיר באתר היצרן |
| מארז Antec P180 | 670 ₪ | 135$ |
| מעבד Intel Core 2 Duo E6700 | 1600 ₪ | 321$ |
| לוח אם Asus P5N-E SLI | 400 ₪ | 120$ |
| זיכרון Crucial DDR2 PC 4200 2 ג'יגה-בייט | 300 ₪ | 46$ |
| כרטיס גרפי Radeon X1600 Pro | 400 ₪ | 70$ |
| כרטיס טלוויזיה Hauppauge WinTV PVR 500 | 900 ₪ | 145$ |
| מאוורר Antec 120 מ"מ | 50 ₪ | 10$ |
| מסך LCD 22 אינץ' Optiquest Q22wb | 1300 ₪ | 240$ |
| מקלדת + עכבר | 80 ₪ | 12$ |
| חלונות XP | 500 ₪ | 115$ |
| סה"כ | 6,200 ₪ | 1,213$ |
נכון, אם הייתם הולכים במסלול הלינוקס הייתם חוסכים 500 שקל מהסכום הסופי, מה שהיה מוריד אותו ל-5,700. ואם אתם חכמים, הייתם קונים את ה-Intel Core 2 Duo E7200 במקום ה-E6700, ומשלמים 600 שקל במקום 1600. זה היה מוריד את הסך הכללי ל-4,700 שקל. וכמובן שהייתם יכולים לוותר על כרטיס הטלוויזיה ולחסוך עוד 900 שקל (למרות שאני לא הייתי ממליץ על כך). המשמעות היא שמחשב עבודת-היד היה מסתכם בסכום כואב הרבה פחות של 3,800 שקל.
* המחירים בארץ מבוססים על אתר השוואות המחירים הישראלי זאפ
עוד בנושא - המחשב הנייד הזול בעולם: ימכר ב-130 דולר | עשה זאת בעצמך: הסרטונים הכי חמים
לקבלת עידכונים מ-TheMarker IT, הרשמו לניוזלטר שלנו
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
