גדי להב 01.09.08 | 15:35
גם ברשת: בייג'ין 2008 שוברת שיאים
NBC קיבלה החלטה שלא לשדר באינטרנט תחרויות מרכזיות בשידור חי, כדי לשמור אותן לצפיית הפריים-טיים בטלוויזיה. האם האסטרטגיה השתלמה לרשת הטלוויזיה האמריקאית ומדוע שוב נשכחו ציבור הגולשים מאחור? Social Media | Blogs | Internetבייג'ין 2008 נחשבת לאולימפיאדה המוצלחת ביותר מבחינות רבות - ואפשר בהחלט להוסיף לכך גם את האינטרנט. זה היה ללא ספק אירוע הספורט הנצפה והמדווח ביותר און ליין מאז ומעולם.
הנה המספרים של אתר אן.בי.סי, שהחזיקה בזכויות השידור הבלעדיות של האירוע בארה"ב הן בטלוויזיה והן באינטרנט: 4.3 מיליון גולשים בממוצע ביום צפו בסך הכל ב-72 מיליון קטעי וידאו וצרכו לא פחות מ-1.2 מיליארד דפי נצפים, שזה יותר מכפול מסך הדפים הנצפים של אולימפיאדות אתונה 2004 וטורינו 2006 גם יחד.
אבל מה שנראה במבט ראשון כהצלחה אדירה של אן.בי.סי אינו בהכרח כך: נתונים שפירסמה נילסן מצביעים שלמרות שאן.בי.סי החזיקה בזכויות השידור, אתר האולימפיאדה הפופולרי ביותר בארה"ב היה דווקא זה של יאהו!, עם 4.7 מיליון גולשים ביום בממוצע. גם האתר של בי.בי.סי משך 4.4 מיליון גולשים ביום, למרות שאוכלוסיית ארה"ב גדולה פי חמישה מזו של בריטניה.
הסיבה לכך, כך נראה, היא ההחלטה של אן.בי.סי שלא לשדר לייב באינטרנט תחרויות מרכזיות, כדי לשמור אותן לצפיית הפריים-טיים בטלוויזיה. המדיניות הזו לא מוצלחת משתי סיבות: ראשית, כל חובב ספורט יעדיף לראות כל תחרות במסך גדול ובאיכות טובה בערב, גם אם ראה אותה בצהריים באינטרנט. ושנית, בעידן חסר הגבולות אף אחד לא יכסוס ציפורניים 8 שעות כדי לראות את מייקל פלפס לוקח זהב - הוא פשוט יקליק את הכתובת של אתר בעל זכויות שידור במדינה אחרת. ולראיה: כמות צפיות הווידאו באתר של בי.בי.סי ביומיים הראשונים היתה גבוהה יותר מכל הצפיות באתר באתונה 2004. חלק מהגולשים, ניתן רק להניח, הגיעו מהצג השני של האוקיאנוס האטלנטי.
גם הנתונים הכלכליים לא מעידים על הצלחה היסטרית לאן.בי.סי: על פי eMarketer, סך ההכנסות מפרסומות וידאו באתר האולימפי של אן.בי.סי הסתכמו ב-5.75 מיליון דולר - כחצי אחוז מתוך מיליארד דולר הכנסות שהביאה האולימפיאדה בסך הכל לרשת האמריקאית. ההנחה המתבקשת היא שלאור הנתונים האלה (וכיוון שהפרסום בווידאו ברשת עדיין בחיתוליו) גם אם ההכנסה היתה כפולה - זה לא היה משנה את התמונה הגדולה. אבל מייקל ארינגטון מהבלוג טקראנץ' מציע נקודת מבט מעניינת: אן.בי.סי שילמה על זכויות היוצרים 900 מיליון דולר, כל שהרווח שלה הוא 100 מיליון דולר. מכאן שהגדלה של הכנסות האתר היתה עשויה לגרום לשורת הרווח לצמוח בשיעור דו ספרתי.
המקרה של אן.בי.סי מראה כי כל תחנות הטלוויזיה צריכות לחשוב טוב על החלוקה בין אינטרנט לפריים-טיים בלונדון 2012, אבל עד אז הם יצטרכו כנראה לקחת בחשבון עוד גורם: המסך הקטן של הטלפון הסלולרי.
"סך ההכנסות מפרסומות וידאו באתר האולימפי של אן.בי.סי הסתכמו ב-5.75 מיליון דולר - כחצי אחוז מתוך מיליארד דולר הכנסות שהביאה האולימפיאדה בסך הכל לרשת האמריקאית"
לטורים נוספים של גדי להב הכנסו לבלוג: ווב 3.0 באתר TheMarker Cafe
עוד בנושא - LiveU - הטכנולוגיה הישראלית שמאחורי שידורי האולימפיאדה | מיליארד סינים לא טועים, אבל מזייפים | קופצות לאולימפיאדה: סלטיק וג'אג'ה מנצלות הזדמנויות עסקיות בסין |
0 תגובות ב-0 דיונים
בהגיבי על הכתבה הנני מסכים לתוכן ההצהרה
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
