ענקית הקוד הפתוח רד האט רכשה את קומראנט תמורת 115 מיליון דולר

עובדי קומראנט מנופפים בכובעים אדומים | צלם: יח"צ

אקזיט נוסף לגיורא ירון, בני שניידר ורמי תמיר. החברה תהפוך למרכז מו"פ שייקרא רד האט ישראל. ראיון נרחב עם היזמים והסבר על הטכנולוגיה

04.09.08 | 16:15 גיא גרימלנד
Israeli Hi-Tech and Startups

ד"ר גיורא ירון, בני שניידר ורמי תמיר עושים זאת שוב. היזמים הסדרתיים מעשירים את חשבון הבנק שלהם בעוד כמה מיליוני דולרים לאחר שענקית הקוד הפתוח רד האט הודיעה היום (ה') על רכישת חברת הסטארט-אפ הישראלית קומראנט (Qumranet) תמורת כ-115 מיליון דולר (הסכום שהותר לפרסום הוא 107 מיליון דולר, אך זהו לא הסכום המדויק). בחברה שנוסדה ב-2005 הושקעו קצת פחות מ-20 מיליון דולר. ממידע לא רשמי שהגיע ל-TheMarker עולה כי היזמים והעובדים (באמצעות אופציות) מחזיקים בערך כ-45%, כלומר יקבלו כ-52 מיליון דולר.

"המשקיעה הגדולה בקומראנט היא קרן סקויה שהשקיעה כשש מיליון דולר ומחזיקה בערך כשליש ממניות החברה - ותרוויח מהעסקה כ-30 מיליון דולר. לקרן נורווסט (NVP) האמריקאית יש אחזקות בהיקף כמעט דומה לזה של סקויה והיא צפויה לרשום החזר דומה"

המשקיעה הגדולה בקומראנט היא קרן סקויה (המנוהלת על ידי שמיל לוי, חיים סדגר ויובל בהרב), שהשקיעה כשש מיליון דולר, מחזיקה בערך כשליש ממניות החברה - ותרוויח מהעסקה כ-30 מיליון דולר (לאחר קיזוז ההשקעה בהיקף של 20 מיליון דולר מהיקף האקזיט). לקרן נורווסט (NVP) האמריקאית יש אחזקות בהיקף כמעט דומה לזה של סקויה והיא צפויה לרשום החזר דומה לסקויה. קומראנט ביצעה שני סבבי גיוס, האחד בהיקף של קרוב לשמונה מיליון דולר בשלב הסיד, שבוצע בסוף שנת 2005, והשני בחודש פברואר 2008, בהיקף של 12 מיליון דולר. ל-TheMarker נודע כי עדיין נותר בקופת החברה סכום כסף משמעותי. עליהם נוסף גיורא ירון שנוסף על היותו יו"ר החברה הוא גם אחד ממשקיעי הסיד שלה.

מי את קומראנט?

אז מה בעצם חברת קומראנט עושה? קודם כל נסביר באופן כללי מהם פיתרונות וירטואליזציה. מדובר בטכנולוגיה שמאפשרת למשתמש להריץ מספר מערכות הפעלה במקביל על מחשב בודד. בצורה כזו ניתן למשל להפעיל את מערכת ההפעלה חלונות מתוך לינוקס, או להריץ מספר גדול של מערכות הפעלה נפרדות על גבי שרת מסוים, וכך לצמצם את מספר השרתים והמחשבים הפיזיים בארגון, ולחסוך בעלויות חומרה וחשמל.

המוצר המרכזי של קומראנט, שזכה לשם Solid ICE, מיועד לשוק ארגוני האנטרפרייז (הארגונים הגדולים). מדובר בפלטפורמת תוכנה שמשתמשת בטכנולוגיות וירטואליזציה על מנת לאחסן את סביבת העבודה של המשתמש בשרת מרכזי, במקום על גבי המחשב בו הוא עובד. במילים אחרות, במקום להתקין את מערכת ההפעלה חלונות על גבי כל אחד ממחשבי הארגון, המשתמש מתחבר באמצעות המחשב שלו אל שרת מרכזי בחברה, שם מופעלת חלונות (או לינוקס) בסביבה ווירטואלית. לטענת קומראנט, Solid ICE מסוגלת להריץ בין 5 ל-10 מערכות הפעלה על גבי כל ליבה בשרת המרכזי, כך ששרת בודד מסוגל לשרת מספר רב של עובדים בו זמנית.

לתוכנה של קומראנט, שזכתה לשם KVM (ראשי תיבות של Kernel-based Virtual Machine) יש ייחוד משלה: היא כבר מוטמעת בקוד של מערכת ההפעלה לינוקס. מאחר ומדובר במוצר קוד פתוח, הצליחה קומראנט לשכנע את מפתחי הקרנל (הליבה של מערכת ההפעלה) של לינוקס, לשלב את KVM כחלק אינטגרלי ממערכת ההפעלה, כך ש-KVM כבר קיימת מראש בתוך לינוקס, ואינה דורשת התקנה. הקרדיט לפיתוח האטכנולוגי המשלב את ה-KVM בקרנל של הלינוקס מגיע לאבי קיויתי אחד המהנדסים בחברה.

"נדמה שרד האט היא בין חברות הטכנולוגיה האחרונות שטרם רכשו חברה ישראלית והקימו מרכז פיתוח בארץ. קומראנט תהפוך למרכז מו"פ ותהפוך לרד האט-ישראל. שניידר: "אנחנו מונים כעת כ-50 עובדים בישראל ועוד 10 בחו"ל. כל העובדים יישארו ולא צפויים להתבצע פיטורים""

בתחום וירטואליזציה ישנן מספר שחקניות בולטות גדולות. VMware היא הגדולה מכולן, עם נתח שוק של כ-85%, כאשר מאחוריה נמצאת החברות XenSource ומיקרוסופט. עד כמה התחום הזה חם ניתן ללמוד משתי עסקאות גדולות שהתפרסמו בשנה האחרונה בעיתונות הכלכלית. VMware הונפקה בבורסה האמריקנית וגייסה לא פחות מ-900 מיליון דולר. ימים ספורים לאחר הנפקתה, הודיעה חברת סיטריקס כי היא רוכשת את אחת ממתחרותיה של VMware, חברת XenSource, תמורת סכום של כחצי מיליארד דולר.

יזמים סדרתיים

גיורא ירון, 59, הוא יזם סדרתי שלא מפסיק להתרוצץ בין חברה לחברה, ובשנים האחרונות הוא עושה זאת בעיקר כמשקיע. ירון, ממייסדי החברות פי-קיוב (שפיתחה טכנולוגיה לניהול תעבורת נתונים ברשת) ופנטקום (שעסקה בהעברת מידע באמצעות תשתית סיבים אופטיים), הרוויח מאות מיליוני דולרים כשאלה נמכרו בתחילת העשור לחברת הענק סיסקו. כסף נוסף זרם לכיסו כאשר חברת התוכנה הענקית מרקורי, שבה כיהן כיו"ר, נמכרה לחברת HP.
בני שניידר ורמי תמיר, היו בעברם מייסדי החברות פנטקום ופי-קיוב שנמכרו בסך כולל של כ-320 מיליון דולר לחברת סיסקו. כעת זהו האקזיט השלישי שלהם. אגב, שניידר השקיע גם בחברת B-hive networks שנמכרה בחודש מאי האחרון ל-VMware. בניגוד ליזמים אחרים שנאלצים לכתת את רגלם מקרן לקרן בתקווה לזכות בהשקעה, לשניידר ותמיר זה הלך הרבה יותר חלק.

שמיל לוי מסקויה מספר שהחליט להשקיע בשניים לאחר שהציגו לו את הרעיון הראשוני במהלך 2005. ההחלטה על ההשקעה היתה קלה עבורו, לאחר שבעבר סקויה השקיעה בחברת פנטקום. "מדובר ביזמים סדרתיים שהגיעו אלינו עם רעיון מדהים. הם הציגו פתרון גאוני לתחום וירטואליזציה שהערכנו שהולך להיות מאוד חם. למרות שהיה להם רק שקפים, העובדה שהשקעה בהם הצדיקה את עצמה ואשקיע בהם גם בעתיד".

"הוירטואליזציה היא טכנולוגיה פורצת דרך"

בראיון ל-TheMarker אומר בני שניידר כי הוא מגדיר את מהפכת הוירטואליזציה כטכנולוגיה פורצת דרך שעברה שינויים דרמטיים בעשור האחרון. "שינוי בסדר גודל שכזה מגיע רק פעם בעשור, ומהמהפכה הזו הגיע הרעיון להקמת החברה". שניידר אומר כי לאחר האקזיט האחרון (מכירת פי-קיוב לסיסקו עבור 200 מ' ד') הוא חשב כבר לפרוש מעולם ההיי-טק הלחוץ. "ניסיתי לצאת לחופש אבל לא הצלחתי להחזיק מעמד". כבר בתחילת הדרך היה לו ברור שאת הסטארט-אפ הבא הוא עושה עושה עם שותפו רמי תמיר. לדבריו, הוא שם לב שיש "חור" בכל הקשור לוירטואליזציה בתחום מחשבי PC הנייחים.

במונח "חור" מתכוון שניידר למחסור במערכת וירטואליזציה שתאפשר עבודה נוחה ויעילה של עובדים מתחנת עבודה רזה (בניגוד לתחנת עבודה רגילה הכוללת מחשב שלם בתחנת העובד), כאשר העיבוד מתבצע ברמת מרכז הנתונים (Date Center). שניידר מסביר כי לשיטה זו יש כמה יתרונות בולטים. עדכון והטלאת (Patching) התוכנות מתבצע ברמת השרת. האבטחה יותר טובה (כי התוכנות והאפליקציות פועלות ברמת השרת ולא באופן מקומי אצל העובד) ויכולת הניוד של עובדים היא טובה יותר. "עד אז היו בעיות רבות למערכות וירטואליזציה שאיפשרו לבצע את העיבוד ברמת השרת. חוויית המשתמש לא היתה טובה. התצוגה לא היתה טובה. היה שיהוי בהפעלת יישומים. הגרפיקה לא היתה טובה", מסביר תמיר. לדברי שניידר: "מי שעבד עם הטכנולוגיות הקיימות קיבל רמת ביצועים של מחשבי PC מלפני עשור. הגרפיקה היתה גרועה. חלק מהפעולות לא עבדו. תצוגת תלת ממד לא עבדה כמו שצריך. הטכנולוגיה שלנו שיפרה כל זאת, למרות שפעילות העיבוד במחשב רצה במרכז הנתונים".

הטכנולוגיה של קומראנט כוללת שלושה מרכיבים: ה-KVM שמשולב באופן מובנה בתוך הלינוקס. המרכיב השני קרוי Spice - בפרוטוקול שאחראי לתקשורת בין תחנת העבודה (הטרמינל המקומי) לבסיס הנתונים (Date Center). המרכיב השלישי הוא מערכת ניהול ששולטת במחשבים המופעלים בבסיס הנתונים ובתוכנה שרצה במחשבי המשתמשים.

רד האט ישראל

נדמה שרד האט היא בין חברות הטכנולוגיה האחרונות שטרם רכשו חברה ישראלית והקימו מרכז פיתוח בארץ. קומראנט תהפוך למרכז מו"פ של ראד האט בישראל, כלומר תיווצר כאן חברה בשם רד האט ישראל. כיום לרוב חברות הטכנולוגיות הגדולות מיקרוסופט, VMware, גוגל, אינטל ויבמ יש בישראל פעילות פיתוח. "קומראנט תהיה הבסיס של רד האט בישראל", אומר שניידר. אנחנו מונים כעת כ-50 עובדים בישראל ועוד 10 בחו"ל. כל העובדים יישארו ולא צפויים להתבצע פיטורים".

תמיר מציין כי רד האט רוכשת את החברה הישראלית מאחר והטכנולוגיה שפיתחה מרחיבה את מערך המוצרים שהיא יכולה להציע ללקוחותיה. "וירטואליזציה היא חלק ממערכת הפעלה של לינוקס", אומר שניידר. "כיום ישנן רק שתי חברות טכנולוגיות שמציעות פתרון המשלב וירטואליזציה במערכת הפעלה, רד האט ומיקרוסופט. מיקרוסופט מבססת את התוכנה שלה באופן קנייני. רד האט עושה זאת באמצעות הקוד הפתוח".

קומראנט היא חברת סטארט-אפ מגובת הון סיכון. מעט מאוד חברות זוכות לתמיכת קרנות שבוחרות להציא את המוצרים שלהן לקהילת הקוד הפתוח, אך כך נהגה קומראנט, ולדברי שניידר למרות שזה לא היה פשוט, הצעד הזה סייע לחברה. "הבנו שאם ניפתח לקהילת הקוד הפתוח נזכה לתמיכה מהקהילה. מה שקרה הוא שחודשיים לאחר שיצאנו עם ה-KVM הוא שולב באופן מובנה לתוך לינוקס. הקהילה קיבלה את המוצר שלנו בצורה מעולה. מדובר במפתחים מיבמ, אינטל, נובל, גוגל וסיסקו. הם סייעו לנו מאוד".

"השוק הופך למשחק של גדולים"

מבחינת מכירות, לקומראנט יש למעלה מ-20 לקוחות. היא החלה למכור את המוצר שלה (פתרון וירטואליזציה למחשבים) מתחילת השנה. מכאן מגיעה גם שאלת מיליון דולר, מדוע למכור בשלב כה מוקדם. ניכר ששניידר ותמיר ואשת יחסי הציבור שליוותה את הראיון התכוננו לשאלה. שניידר מסביר: "השוק הופך למשחק של גדולים. לסטארט-אפ יהיה קשה ללכת לבד. רד האט תסייע לנו לחדור לשוק ולהגיע ללקוחות גדולים, בייחוד נוכח האמינות ששיש לרד האט". תמיר מוסיף: "יש לנו הזדמנות, במקום להיאבק כסטארט-אפ עצמאי, לעשות משהו יותר גדול באמצעות רד האט". ושניידר מסכם: "העולם מתחלק היום לשניים: העולם הקנייני של מיקרוסופט והעולם הפתוח שנשלט על ידי לינוקס. כיום לינוקס נמצא ב-40% מהשרתים במרכזי הנתונים (Data centers) של החברות הגודלות. יש לנו הזדמנות משמעותי לגדול בשוק הזה, הן ברמת המחשבים (Desktops) והן ברמת השרתים. בעוד שתחום וירטואליזציה הוא חם כבר כמה שנים, תחום הוירטואליזציה למחשבים רק הולך ומתפתח. אני מאמין שהמלחמה בין הקוד הפתוח לקוד הסגור תימשך, אבל ככל שיעברו השנים לקוד הפתוח יהיה חלק יותר גדול, ולנו יש סיכוי לקחת חלק בכך".

מי את רד האט? / נועם רודה

רד האט היא חברת תוכנה אמריקאית העוסקת בפיתוח קוד פתוח ואחת הספקיות המרכזיות של מערכת ההפעלה לינוקס ושל תוכנות קוד פתוח מקצועיות. היא נוסדה ב-1995 על ידי בוב יאנג ומארק אווינג. והונפקה לציבור ב-1999. הכנסותיה ב-2008 הסתכמו ב-523 מיליון דולר, ושווי השוק שלה מוערך ב-4.2 מיליארד דולר.

החברה פועלת לפי מודל עסקי של מכירת תכנות קוד פתוח מקצועיות, שירותי בקרת איכות ותמיכה טכנית למנויים. מוצר הדגל של החברה הוא מערכת ההפעלה רד האט אנטרפרייז לינוקס 5, שהושקה במארס 2007, ונמכרת דרך מערכת של מודל מנויים. בנוסף מציעה החברה מגוון של פתרונות תוכנה ותמיכה טכנית, ומפעילה מערך הכשרה למתכנתים ברחבי העולם.

החברה מוכרת מנויים לשירותי הטמעה, תמיכה והכשרה בשימוש בתכנות קוד פתוח, ומנהלת קהילות של מפתחים אשר נותנות מענה לצרכי התוכנה של לקוחותיה. ההכנסות ממנויים ב-2007 הסתכמו ב-450 מיליון דולר. ביוני 2006 רכשה החברה את JBoss, שהפכה לחטיבה בחברה. JBoss עוסקת במתן פיתוח תכנה עבור תכנות תווכה (middleware), והייתה בין החברות הראשונות שהשתמשו במודל פיתוח התכנות המקצועיות, שמעביר חלק מההכנסות אל מפתחי הליבה ומאפשר להם להציע את שירותי התמיכה שלהם.

החברה מפעילה בנוסף את פרויקט פדורה, פרויקט פיתוח קהילתי של קוד פתוח שמטרתו לעודד את השימוש בתכנות קוד פתוח ובתוכן חופשי. מערכת ההפעלה פדורה ניתנת להורדה בחינם, והיא פתוחה בפני כל מתכנת שמעוניין לערוך בה שינויים.

בין המתחרות של רד האט בשוק מערכות ההפעלה נמצאת ענקית המחשבים מיקרוסופט, שבניגוד לרד האט, אינה מאפשרת גישה אל הקוד של מערכת ההפעלה שלה. בשנת 2008 הודיעה מיקרוסופט על המשך שיתוף הפעולה של עם חברת התוכנה נובל, המספקת גרסה משלה למערכת ההפעלה לינוקס. במסגרת ההסכם בין השתיים התחייבה מיקרוסופט שלא לתבוע את נובל בגין הפרת זכויות יוצרים, מה שמאפשר לנובל להוזיל מחירים ולשפר את התחרות מול רד האט, יריבתה המושבעת של מיקרוסופט.