חטפתי תנומה
Spore לא מספק את הסחורה, מלבד עורך היצורים והאובייקטים שבוGaming
![]() | ![]() |
|

הבאזז סביב Spore אינו מצדיק את רכישתו. המשחק החדש של וויל רייט משעמם, חוזר על עצמו וחסר בשר. פשוט לא מרגש. מה שכן, הוא ממתק של ממש בכל הקשור לעריכה ויצירה של יצורים שניתן לפתח במשחק, והקרדיט מגיע לגל רוט, האנימטור הישראלי שעומד מאחוריו. חבל ששאר חלקי המשחק אינם עומדים ברמה של היצורים שהעולם של Spore מאכלס.
המשחק עורר בשנים האחרונות עניין רב בזכות יוצרו, וויל רייט, שאחראי לכמה מהמשחקים הפופולריים ביותר בהיסטוריית משחקי המחשב: SimCity וסדרת Sims, אלא שכגודל הציפייה - גודל האכזבה.
מהו בעצם Spore? המשחק הוא בעצם מעין אלוהים שאחראי על יצירת יצור משלב התא ועד לשלב כיבוש גלקסיות בחלל. בשלב הראשון אפשר לשחק תא שהולך ומתפתח. זה דומה במקצת לפאקמן, ויש אפשרות לשחק יצור צמחוני או טורף. דווקא די נהניתי בשלב זה על אף שהוא די בסיסי. טרפתי אחרים וטרפו אותי. המטרה היא לצבור DNA, להתפתח ולהגיע לשלב הבא. השחקן יכול לראות גרף התפתחות של היצור.
השלב הבא במשחק הוא השלב השבטי. אתם יכולים לבחור אם להקסים יצורים אחרים שנמצאים ביבשת שבה אתם חיים או לטרוף אותם. השלב הזה לא מציע יותר מדי אפשרויות: או שתהפכו יצורים אחרים לבעלי ברית על ידי כך שתקסימו, תרקדו או תשירו איתם, או שתבחרו לתקוף אותם. ככל שתאספו יותר יחידות DNA, תוכלו לשלוט על יותר יצורים. משלב מסוים זה פשוט קל מדי - המורכבות של משחקי אסטרטגיה בזמן אמת אינה קיימת. פעם אחר פעם כל מה שתעשו די יחזור על עצמו.
לאחר מכן מגיע שלב הציוויליזציה, שבו אתם שולטים על עיר. אתם יכולים להוסיף בנייני מגורים, בנייני בידור, מפעלים, לפתח טנקים, אוניות ומטוסים. המטרה זהה לשלב הקודם, לתקוף ערים אחרות, לכבוש אותן ולהתקדם במשחק. במקרים רבים מצאתי עצמי מדלג על יוצר האובייקטים במשחק. מי שדווקא רוצה להתעמק בעורך האובייקטים והיצורים יגלה שמדובר בתענוג אמיתי.
השלב האחרון הוא שלב החלל. עכשיו אתם שליטי הכוכב שבו גדלתם, והחללית שפיתחתם תאפשר לכם לנוע בגלקסיה, לכרות בריתות ולהילחם באויבים. דווקא שלב זה, שאמור להיות העמוק והמעניין ביותר, נהפך לכבד ומשעמם. המשימות לא היו מאתגרות, ולמעשה הן אטיות ומסורבלות. הטריד אותי שבכל פעם שירדתי לפני השטח של כוכב שבו ביקרתי, המסך היה צריך להיטען.
היו לי ציפיות גבוהות מ-Spore. אמנם נהניתי מהשפה של החייזרים שיצרתי איתם קשר, אבל אני מרגיש קצת מרומה. ולא זו בלבד, אלא שלאחר משחק נוסף, מצאתי עצמי חוטף תנומה קלה. שוב נוכחנו בכך שהבאזז סביב משחקים אינו עומד במבחן המציאות.
עשרת הגדולים
| שימושים: דף הבית | RSS | אודות האתר | פרסום באתר | תקנון האתר | ||
| TheMarker: העמוד הראשון | הייטק | שוק ההון | וול סטריט | בעולם | קריירה | פרסום ומדיה | צרכנות | נדל"ן | משפט | רכב | המדריך למשקיע | ||
| Cafe: ראשי | העמוד שלי | אנשים | קהילות | בלוגים | תמונות | וידאו | קהילת תמיכה | ||
| עכבר העיר: עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות | ||
| לוח העיר: דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | קח תן | ||
האתר פותח ע"י![]() |