אליחי וידל 29.09.08 | 12:50

יכול היה להיות יותר גרוע

אליחי וידל היה בטוח שהאינטרנט יביא לו ולעולם שלווה ונחת, ועל הדרך גם יסדר אותו, את ילדיו ואת נכדיו. אבל אז הגיעה המחצית השנייה של 2008, וחצי הכיס המלא החל להתרוקן
Internet

המחצית הראשונה של 2007 היתה אחת התקופות הנפלאות ביותר ב-40 השנים האחרונות. האופטימיות זהרה מכל מקום, עד כדי סנוור: הבורסות היו בשיאן בכל העולם, הכסף כאילו נערם מעצמו ברחובות, וההזדמנויות לאסוף אותו נראו כה רבות, שזו היתה ממש שטות לא להתאמץ ולהרים. האינטרנט בדיוק השלים את ההקפה ה-2.0 שלו על המגרש והקהל יצא מגדרו. החיבור בין השניים הרי כל כך פשוט וגאוני, שלא היה מצב שזה לא יצליח.

אז הפשלנו שרוולים, שברנו קופת חיסכון, התפטרנו מהעבודה הקבועה וסחפנו אחרינו עוד כמה מאמינים מסונוורי אופטימיות. צירפנו פיקסל לפיקסל, ארזנו בסיסי מידע, עשינו אפ-לואודים ודאון-לואודים, שלחנו את זה לצפון ואת ההוא למערב, התחברנו לגלובוס מקצהו האחד לקצה השני. האינטרנט מאחד את כל העולם. האינטרנט יביא לנו שלווה ונחת וגם שלום עולמי. האינטרנט הזה יסדר גם את הילדים שלי וגם את הנינים שלי, אמרתי. באמונה שלמה אמרתי.

אבל במחצית הראשונה של 2008 חצי הכיס המלא התחיל להתרוקן, והפסימיות החלה להזדחל לתוכו. צד אחד, אמנם, מילא את התחייבויות שלו בהסכם ועמד בציפיות: הטראפיק עלה בשיעורים יפים, והגולשים שבאו והלכו מילאו את האתר והעשירו את תכניו. אבל הצד השני, החמקמק, ההפכפך, התחיל להראות סימנים של חוסר נוחות. המצב לא כל כך טוב עכשיו, אמרו בלונדון. לא כל כך ברור לאן הולך השוק, הסתייגו בטורונטו. הממ... הימהמו בניו יורק. והכוס המשיכה להתרוקן.

אז החזרנו את המיזם לגראז', הרמנו כמה טלפונים לחברים ותיקים, לבשנו שוב את בגדי העבודה וחזרנו לשגרה המוכרת והחמימה. מה רע? אין כל רע. להפך, יכול היה להיות גרוע יותר. יכולנו גם להגיע לספטמבר 2008 מוכים וחבולים רק כדי לחטוף דלתות שנטרקות ישר על אפינו בלונדון, או גרוע מכך - לגלות שבנק ההשקעות שהתחייב ללוות אותנו בדרכנו, הלך בעצמו בדרך כל בשר.

לולא עצרנו את ההידרדרות, יכולנו למצוא את עצמנו עם מפרסמים שקרסו, משקיעים שפשטו רגל, קהילה מדוכדכת וגולשים שנאלצו לוותר על שעות גלישת הפנאי שלהם לטובת עבודת לילה.

כך יצא שניצלנו בזמן. הרי היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. עכשיו לפחות יש לנו את השגרה המוכרת והחמימה שלנו. ואפילו אינטרנט חופשי, על חשבון המעסיק. אינטרנט הרי מאחד את כל העולם ובסוף הוא יביא שלווה ונחת, וגם שלום עולמי. יבוא יום והאינטרנט הזה יסדר גם את הילדים שלי וגם את הנינים שלי, אני אומר לכם. באמונה שלמה אני אומר.

הכותב ניסה לטוס לירח עם RugbyFanz.com, אבל מצא את עצמו שוב ברחוב שוקן.

פורמט להדפסה

שלח באימייל

חזרה למעלה

כתובת המייל של השולח:
כתובת המייל של הנמען:
נושא ההודעה:
תוכן ההודעה:קישור לכתבה: <a href='http://it.themarker.com/tmit/article/4564'>http://it.themarker.com/tmit/article/4564</a>

סגורשלח

מאמרים קודמים של אליחי וידל

• יכול היה להיות יותר גרוע
  29.09.08 | 12:50
  אליחי וידל היה בטוח שהאינטרנט יביא לו ולעולם שלווה ונחת, ועל הדרך גם יסדר אותו, את ילדיו ואת נכדיו. אבל אז הגיעה המחצית השנייה של 2008, וחצי הכיס המלא החל להתרוקן
• הצד הטוב של הספאם
  29.07.08 | 17:50
  דואר זבל הוא שיטת שיווק אפקטיווית אך לעיתים מעצבנת. שימוש נבון בה ברמת תחכום פסיכולוגית, יכול להניב למשתמשים בה תשואה נאה ביותר
• ותודה שהאכלתם את המפלצת
  25.07.08 | 15:18
  עם השקת האנציקלופדיה המקוונת, עשתה ענקית האינטרנט צעד נוסף בדרך לשליטה מוחלטת במידע הקולקטיווי, אך לא הביאה כל בשורה

מאמרים נוספים >>

0 תגובות ב-0 דיונים

מחבר:יש למלא מחבר
נושא:יש למלא נושא

תוכן:

בהגיבי על הכתבה הנני מסכים לתוכן ההצהרה