ההודים עושים את זה יותר טוב
האיכות של המתכנתים ההודים מעולה. על זה מסכימים כולם. אבל מה עם הנדסת התוכנה, מה עם הארכיטקטורה, מה עם כל אותם מאפיינים שהופכים את התוכנה לגמישה ומתאימה לשינויים?Israeli Hi-Tech and Startups
![]() | ![]() |
|

בשנים האחרונות חברות פונות יותר ויותר לפיתוח בשיטות ה-Offshore וה-Near shore העושות שימוש בכוח עבודה זול יותר, למשל על ידי פניה לחברות ייעודיות בהודו ומזרח אירופה או למיזמים המכשירים ומעסיקים נשים חרדיות. דיו רב וביטים אלקטרוניים רבים נצרכו בדיונים על הכדאיות הכלכלית של שיטת עבודה זו בהיבטים של פערי שכר, מרחקים, הבדלי תרבות ושפה, הבדלים בשעות עבודה ועוד. לגבי נקודה אחת, עם זאת, שוררת תמימות דעים: המהנדסים ההודים הם מהנדסים מעולים.
אך הסכמה על איכותם של מהנדסים אינה מחייבת כי איכות התוכנה המסופקת על ידיהם מעולה גם היא. הבדלים הנובעים משיטות עבודה, דרכי עבודה של ארכיטקטים וגורמים ניהוליים וסביבתיים, הם רק חלק מן הגורמים המשפיעים על איכות התוכנה. זו בתורה משפיעה באופן ישיר על שביעות רצון המשתמשים במערכת וגם על עלויות הפיתוח לתחזוקה ולגמישות לשינויים עתידיים.
תחום הנדסת התוכנה מנסה לספק עקרונות והנחיות לפיתוח שיטתי של תוכנה ברמה גבוהה. אחד מהאמצעים לכך הוא השימוש ב-Design Patterns (תבניות עיצוב). עובד מנוסה שנתקל בבעיה יחפש מאפיינים דומים של הבעיה בהשוואה לבעיות בהן נתקל בעבר ויממש עקרונות דומים של פתרון. עובד מתחיל עשוי לעבור תהליך ממושך של ניסוי וטעייה עד שיגיע לפתרון. Design Patterns מבוססים על שיטת העבודה של העובד המנוסהכשהן מציגות בפני המהנדס בעיות עיצוב שכיחות ושורת פתרונות מקובלים שנבדקו והוכחו כיעילים. לפי אחת ההגדרות שימוש ב-Design Patterns יוצר תוכנה שהיא future proof - תוכנה שהיא עמידה בפני שינויים בסביבה הטכנולוגית ונוחה יותר לשינוי ושדרוג.
בחינה של מידת העניין שמביעים תוכניתנים ישראלים והודיים ב-Design Patterns ב-Google Insights מעלה תוצאות מעניינות. מירב החיפושים אחר המושג Design Patterns ב-Google נעשה בהודו. ישראל מגיעה למקום השישי, כשהיא עוקפת מדינות כגון ארה"ב וקנדה, צרפת וגרמניה. מעניין לציין כי פקיסטן סינגפור ובנגלדש עוקפות את ישראל.


חיפוש פרטני יותר של נושאים ב-Design Patterns כגון State Patterns ו-Strategy Patterns מוליך לתוצאות ברורות יותר: הודו נותרת בראש, כשאחריה שווייץ וארה"ב. לישראל אין זכר ברשימה.


פילוח נוסף שעשוי לשבור מספר מיתוסים מתגלה כשבוחנים את חלוקת החיפושים ביחס לפלטפורמות חיפוש: דוט נט מול ג'אווה. ארכיטקטורת התוכנה אינה מבוססת פלטפורמה, ולכן, לכאורה, לא צריך להמצא הבדל. עם זאת שילוב של שמות הפלטפורמות בחיפוש מראה כי מתכנתי ג'אווה מפעילים את החיפוש באופן ניכר יותר מאשר מתכנתים דוט נט.
הכותב הנו ארכיטקט ראשי בחברת מלם-תים
עשרת הגדולים
| שימושים: דף הבית | RSS | אודות האתר | פרסום באתר | תקנון האתר | ||
| TheMarker: העמוד הראשון | הייטק | שוק ההון | וול סטריט | בעולם | קריירה | פרסום ומדיה | צרכנות | נדל"ן | משפט | רכב | המדריך למשקיע | ||
| Cafe: ראשי | העמוד שלי | אנשים | קהילות | בלוגים | תמונות | וידאו | קהילת תמיכה | ||
| עכבר העיר: עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות | ||
| לוח העיר: דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | קח תן | ||
האתר פותח ע"י![]() |