כלל ידוע הוא שלפני ראיון עבודה, מן הראוי לבצע חיפוש בגוגל על החברה וגם על שמו של המראיין. אי אפשר להפסיד מהמהלך: לא רק שהמידע ברשת יכול לסייע להצלחת הראיון, עצם אזכור העובדה שביצעת חיפוש מזכה אותך בנקודות על היותך אדם יסודי.

בשנה האחרונה התווסף עוד ממד למיני-תחקיר המקדים: חיפוש ברשתות חברתיות - בעיקר בפייסבוק. המידע שניתן להשיג ברשתות החברתיות אישי וספציפי יותר, ויכול לשמש להבנה של אישיות המראיין. עם זאת, צריך לזכור שהכביש הזה הוא דו-כיווני: על פי סקר שנערך באחרונה בארה"ב, יותר ויותר מעסיקים מחפשים מידע על מועמדים לעבודה ברשתות חברתיות. האינפורמציה שהם מקבלים שם - שלרוב אינה קשורה ליכולות המקצועיות - יכולה לחרוץ את גורלכם. על פי הסקר, שיעור המעסיקים שמחפשים בפייסבוק את שם המועמד הוכפל תוך שנתיים - מ-11% ל-22% - והוא ממשיך לעלות בקצב מהיר.

בחלק מהמקרים המידע שמופיע ברשתות חברתיות הוא בדיוק המידע שאי אפשר לאסוף בראיון אישי או בשיחות עם ממליצים. אבל בעוד שמידע מרשת חברתית הפועל לטובת המועמד מתייחס כמעט תמיד לכישוריו המקצועיים, הרי שמידע שגורם למנהל לוותר על מועמד מבוסס לא מעט פעמים על היבטים אחרים של חייו, כאשר השיפוט נעשה על בסיס העדפות אישיות. לפי אותו סקר, הסיבות המרכזיות לוויתור על המועמד הם מידע בנוגע להרגלי שתייה ושימוש בסמים (41%) או העלאת תמונות פרובוקטיוויות (40%). רק לאחר מכן ציינו המעסיקים עניינים מקצועיים כמו יכולות רטוריות נמוכות (29%).

הרשתות החברתיות מטשטשות לעתים את הגבול שבין יחסים מקצועיים לאישיים. דילמה ידועה היא אם להיענות להצעת חברות ממנהלים או עובדים שלך. מצד אחד, הקשר ברשתות חברתיות מרכך את הרשמיות בעבודה; מצד שני, לא בטוח שאתה רוצה שהמנהל שלך יעודכן שעברת מסטטוס "במערכת יחסים" ל-"It's complicated", או שעובד שלך יראה תמונות שלך מנפנף מול המנגל בלי חולצה.

בסופו של דבר צריך לזכור שהמידע ברשת החברתית פתוח לכל דורש. מי שמתעקש לספר על חוויות הסמים שלו, לא צריך להיות מופתע מהתוצאות. לכן הנתון המפתיע ביותר בסקר הוא שרק 16% מהגולשים התאימו את הפרופיל שלהם ברשת החברתית כך שיעשה את הרושם המקצועי הנכון. השאלה אם אתם ב-84% שעדיין צריכים לעשות זאת.