![]() | ![]() |
|


בנצ'מרק במסר ליזמים: "תרימו אלינו טלפון, אנחנו פתוחים לעסקים" | צלם: sxc
בניגוד למרה השחורה שהקרינה קרן סקויה במצגת המפורסמת ליזמי ומנכ"לי חברות הפורטפוליו שלה, אשר חרצה כי החגיגה הסתיימה והמחישה את טענתה באמצעות דימויים של מצבה וחזיר שחוט - בקרן בנצ'מרק משדרים דווקא מסרים אופטימיים. בנצ'מרק, גם היא קרן הון סיכון אמריקאית מהדרג הראשון, משגרת השבוע מסר חד: "אנחנו פתוחים לעסקים", גישה שקצת נעלמה באווירה הפסימית שבה שרויה תעשיית הסטארט-אפים המקומית והאמריקאית.
במאמר שפרסם בתחילת חודש דצמבר השותף מנהל בקרן, ביל גורלי - אותו שותף שבעבר ייעץ לסטארט-אפים שלו לשמר מזומנים - הוא מצהיר חד משמעית: בנצ'מרק קפיטל פתוחה כעת לעסקים והקרן להוטה לבצע השקעות חדשות ביזמים נהדרים. גורלי אף מבהיר: "הכוונה שלנו היא להשקיע כעת, באקלים הכלכלי הנוכחי. היום".
גורלי כותב כי מה שנראה כמצב כרוני של כלכלת ארה"ב, בשילוב קולות הרעם של חדשות פיננסיות קשות, הותירו רבים במצב של שוק. "הרגע חסר התקדים הזה יצר גם שאלות חסרות תקדים, כגון: האם אתה חושב שאגרות החוב של מדינת קליפורניה הן השקעה בטוחה? קשה היה להעלות זאת על הדעת בעבר, אבל במצב שבו המדינה העשירה בארה"ב נגררת לחילוץ פדרלי, מי יודע? שאלות דומות הועלו בנוגע לתעשיית הון סיכון, וייתכן שאף הן ברובן חסרות תקדים. האם לקרנות הון סיכון יש כסף להשקיע? האם הן נסוגות מהשקעות? האם יש להן גישה לכסף שלהן (כלומר אפשרות לקרוא לכסף מהשותפים המוגבלים - Limited Partners)? האם יש להן מספיק כסף להשקעות המשך? האם השותפים המוגבלים המשקיעים בקרנות הון סיכון נרתעים מהשקעות בכדי ליצור נזילות הון?"
"הרשימה רק הולכת ומתרחבת, ואם אתם קוראים עיתונות פופולרית ניתן לחשוב שאנחנו נמצאים מתחת לשולחנות העבודה וחולמים על שנת 1999. אני לא יכול לדבר בשם קרנות אחרות, אבל אל תטעו: בנצ'מרק קפיטל פתוחה לעסקים. אתם אולי עשויים לתהות מדוע יש לי את הצורך להודיע על כך, וחלקכם עשויים לראות בכל זה תעלול. זה לא".
גורלי מסביר כי בנצ'מרק ביצעה 14 השקעות חדשות במהלך השנה האחרונה, "ואנחנו פועלים באופן אקטיבי במטרה לאתר השקעות חדשות בכל יום נתון. מדוע אנו אופטימיים בעוד גישת ההמוניים גורסת שעלינו להיות מפוחדים? הנה ארבע תשובות לכך: אנחנו עושים כסף באמצעות השקעות ולא על ידי הימנעות מהשקעות; אנחנו מאמינים שזמנים כאלו נוטים לבדל את היזמים האמיתיים מהמתחזים; אנחנו מחבבים את הסיכויים של חברות סטארט-אפ, במיוחד של כאלה המבצעות סבבי השקעה ראשונים - A Round, באקלים הכלכלי הנוכחי, ובייחוד היות שקל יותר לשכור אנשים וששכר דירה הוא נמוך; אנחנו מאמינים ב'אנחנו צריכים להיות מפוחדים כשאחרים הם תאבי בצע ולהיות תאבי בצע כשאחרים מפוחדים'. זה די ברור איזה זמן הוא כעת. אם אתם שומעים מישהו ששואל האם קרן הון סיכון אכן נסוגות מהשקעות, אנא אמרו להם להתקשר אלינו. אנחנו פתוחים לעסקים".
נתוני החברות הישראליות - בערפל
הטור החד והברור של גורלי מציף למעלה את אחת השאלות המעניינות שעומדות בפני תעשיית ההון סיכון הישראלית והאמריקאית: האם לשבת על הגדר בימי המפולת או לבצע השקעות חדשות. אין בשלב זה מידע מפורט באשר לדרך בה נוהגים משקיעי הון סיכון וכל הפרטים יתבררו בתום הרבעון הרביעי. לכן, כל מה שנותר הוא לבדוק את הנתונים ברבעון השלישי - שהסתיים בספטמבר ועדיין לא ממש מושפע באופן עמוק מהמשבר - ולקיים שיחות עם מנהלים בקרנות הון סיכון, כדי לקבל תשובה כלשהי.
נתחיל עם הנתונים של הרבעון השלישי. דו"ח ה-Money Tree של פירמת PwC מספק אומדן חלקי לעד כמה משקיעים בוחרים להשקיע בעת הזו בחברות חדשות. היקף ההשקעות בחברות סיד (Seed) וארלי סטייג' הסתכם ב-1.7 מיליארד דולר מתוך 350 עסקאות. זה מעט פחות לעומת נתוני הרבעון השני: 1.8 מיליארד דולר ב-378 עסקאות. בסך הכל, היקף ההשקעות בחברות אלו אחראי ל-39% מההשקעות בכלל, עליה זעירה לעומת 37% ברבעון השני. בישראל קשה להגיע למסקנות מדו"ח הרבעון השלישי, שכן שם נבדקו רק השקעות המוגדרות כארלי סטייג' ומורכבות מסיבוב השקעה ראשון ושני. על פי הנתונים, 30 השקעות גייסו 179 מיליון דולר בסבבים אלו לעומת 23 חברות ו-137 מיליון דולר ברבעון הקודם.
הנתונים של חברת המחקר IVC-ONLINE המתייחסים לרבעון השלישי הם מעט יותר חריפים: מסתבר שקרנות ההון סיכון הישראליות היו אחראיות ל-28% מההשקעות החדשות ברבעון, זאת לעומת מחצית (51%) ברבעון השלישי של 2007 ו-22% ברבעון השני של 2008 בהתאמה. אם בוחנים את הנתונים של שתי חברות המחקר מקבלים תמונה מעורבת שקשה להכליל ממנה לכדי מסקנות מגובשות. דו"ח ה-Money Tree האמריקאי מצביע על עלייה בהשקעות חדשות, בעוד בישראל חברת המחקר IVC מצאה כי חלה ירידה דרסטית.
הדילים חזרו לשפיות
השאלה מה קורה כעת בסצינת ההון סיכון הישראלית תלויה גם במצב הקרן עצמה. אם מדובר בקרן הון סיכון ישראלית שלא השלימה את גיוס הקרן (למשל ג'מיני, גיזה או JVP שרק הכריזו על סגירה ראשונה), יכול להיות שזו תהיה יותר זהירה בהשקעות חדשות, מהטעם שצריך לשמור כסף להשקעות המשך בפורטפוליו הקיים. אלא שזה לא תמיד מסתדר עם המציאות. ג'מיני, למשל, כן ביצעה השקעה חדשה ברבעון הרביעי - בחברת EyeView, וגיזה השקיעה ב-Soluto. אולם ברור כי מדובר בהשקעות ספורות ובודדות.
אבי דומושביצקי, שותף מנהל בקרן באטרי העולמית, מחדד את ההבדל בין קרנות ההון סיכון הישראליות לקרנות האמריקאיות המובילות, מסוגן של סקויה, בנצ'מרק ובאטרי. "ההחלטה האם לבצע השקעה חדשה כעת או לא מותנת במצב של הקרן. כל קרן מטפלת בחברות שלה בצורה שונה. היא צריכה להחליט האם הכסף שהיא שומרת להשקעות המשך הוא מספיק, כדי שתוכל לבצע גם השקעות חדשות. זה פחות עניין של האם לבצע השקעות חדשות, כן או לא, ויותר החלטה שקשורה לשיקולי הקרן ולאופן הניהול שלה".
"אצלנו בבאטרי ונצ'רס ממשיכים להשקיע כרגיל. אני בעצמי עובד כרגע בארץ על שלוש עסקאות במקביל שאני מקווה שיתממשו. ההגיון הוא פשוט: חברה טובה היא חברה טובה בכל זמן. מעבר לכך, זו תקופה טובה לבצע בה השקעות, וגם השוויים סבירים. היזמים מבינים שהטירוף של השקעה של 40 מיליון דולר לפני הכסף על רעיון לא עובד יותר. כבר רואים בארה"ב חברות שמגייסות לפי שווי של 1X על המכירות, כלומר אם היא מוכרת ב-20 מיליון דולר היא עושה גיוס לפי שווי של 20 מיליון דולר לפני הכסף. אנחנו לא מורידים את היזמים על ארבע, אבל הדילים חזרו לשפיות. אני מניח שנראה את המגמה הזו יותר בישראל בתקופה הקרובה. נכון שישנן קרנות שבזמן פאניקה נכנסות לבונקר וסטגנציה. אבל הקרנות המובילות ממשיכות להשקיע ומגלות שכעת השוק הרבה יותר גמיש".
אבי זאבי, שותף בקרן כרמל ונצ'רס, מצטרף לדעתו של דומושביצקי וסבור שזו העת להשקעות חדשות. "השקענו בחברת פיוניר בחודש אוגוסט ובחברת פיקאפ בספטמבר. אנחנו ממשיכים להשקיע בחברות חדשות ולבחון אותן כל הזמן, ובקרוב נודיע על השקעות חדשות נוספות. אנחנו דואגים לממן אותן לשנתיים קדימה. בעבר, במהלך המשבר הקודם, ביצענו את ההשקעות הטובות ביותר. אנשים מחודדים וממוקדים בזמן משבר, אבל זה נכון לא רק בחברות חדשות. בל נשכח שהזמן שבו בונים חברה הוא שמונה שנים בממוצע עד לאקזיט".
האם קרנות הון סיכון שלא משקיעות כעת בחברות חדשות טועות?
"לא, כל קרן עם המדיניות שלה. זו לא טעות לשים ברקס בהשקעות. אבל מי שלא משקיע - לא יהיו לו חברות טובות. צריך להשקיע".
עשרת הגדולים
| שימושים: דף הבית | RSS | אודות האתר | פרסום באתר | תקנון האתר | ||
| TheMarker: העמוד הראשון | הייטק | שוק ההון | וול סטריט | בעולם | קריירה | פרסום ומדיה | צרכנות | נדל"ן | משפט | רכב | המדריך למשקיע | ||
| Cafe: ראשי | העמוד שלי | אנשים | קהילות | בלוגים | תמונות | וידאו | קהילת תמיכה | ||
| עכבר העיר: עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות | ||
| לוח העיר: דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | קח תן | ||
האתר פותח ע"י![]() |